בית מדרשא (בית מדרש)
מקום לימוד משותף, לאו דווקא בבניין מיוחד, אלא אפשר שנעשה במקומות שונים או בחדרים מסויימים בבית הכנסת. בית מדרש היה קיים רק ביישובים גדולים, והוא שימש לפעולות לימוד בלתי ממוסדות. חכמים לימדו שם בצורה בלתי פורמאלית. לעיתים החכם המקובל בעיר היה מלמד שם.[1]
[1]ספראי זאב, הקהילה היהודית בא"י בתקופת המשנה והתלמוד עמ' 56, 59,185 - 189