עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 129

 

מקבילות

תוספתא (מהד' ליברמן) פאה פ"ד ה"י עמ' 58 (בשינויים)

ספרי דברים (מהד' פינקלשטין) פרשת ראה פיסקא קטז עמ' 175 (בשינויים)

בבלי כתובות סז ע"ב  (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

בעל הסוגיה שילב אגדה המתארת את הדרך בה קיימו את הנאמר בפסוק 'כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ' (דברים ט"ו ח').נהגו לתת לעניים שבעברם היו בעלי אמצעים כדי מחסורם על פי מה שהיו רגילים לו בעבר.

לעני זקן מציפורי נתנו מדי יום 'ליט' בשר צפרים'; לפי ליברמן, הכוונה שנתנו בשר במשקל 'ליטרא' המקובל בציפורי.[2] יש המפרשים כי נתנו לו כמות של בשר עופות.[3] מכל מקום כל סוג של בשר היה יקר, אך בני הגליל מילאו את 'אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽו' באופן שהיה רגיל.

עם זאת נראה שהכמות נחשבת גדולה מאוד, לכן בעל האגדה מנמק שלא היה אוכל עם אחרים, כיוון שלא אכל מאכלים אחרים או שנהג חשיבות בעצמו, וכפשוטו לא אכל עם בני אדם אחרים.[4]               

---