header2

היחס לפרנסים – אגדה ב

פ"ח ה"ו (ה"ז בכ"י ליידן) דף כא ע"א עמ' 111

מקור תרגום
ר' עקיבה בעין ממניתיה פרנס. רבי עקיבא ביקשו למנותו פרנס[1] 
אמ' לון. נמלך גו בייתיה. אמר אתייעץ עם אשתי
הלכון בתריה. הלכו אחריו
שמעון קליה דיימר. שמעו קולו שאמר
על מנת מתקל על מנת מבזייה. על מנת (שאהיה) מקולל על מנת מבוייש

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 129

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

רבי עקיבא נתבקש להיות פרנס, לא פורט כיצד ניסו לשכנעו שיקבל את התפקיד,[2] והוא השיב כי עליו להימלך באשתו טרם ייתן את תשובתו. המבקשים אותו הלכו אחריו, אפשר כדי להשפיע עליו לקבל הצעתם, ומשנכנס לביתו שמעו אותו מסביר לה כי התפקיד יביא עליו קללה ובושה, וסביר שהתכוון שיחס זה יבוא מבני הקהילה שיתנגדו להחלטותיו.

סתם המספר ולא ציין האם אשתו הסכימה או התנגדה שיקבל את התפקיד, ואף לא מסר אם רבי עקיבא קיבל על עצמו את התפקיד.

בעל הסוגיה שילב את האנקדוטה אחרי סיפורים על חכמים שלא הסכימו לבקשה להיתמנות לפרנסים, ועל חכם שידע כי עתיד לקבל שכר טוב אם בני המקום מקללים אותו. בסיפור הקצר על רבי עקיבא ניתן לזהות את שני המוטיבים:

-          חוסר רצון להתמנות לפרנס אפשר אולי לזהות בדברי רבי עקיבא שעליו להימלך באשתו; הם עשויים להתפרש כדרך לדחיית התפקיד. עם זאת אפשר גם ההפך, שמדבריו ניתן ללמוד כי ידע את כובד האחריות, וסבור היה שראוי לשתף את אשתו בהחלטה.

-          דבריו כי התפקיד עתיד להביא עליו קללה וביזוי.

לא ברור אם בעל האגדה רצה להביא במיוחד את העובדה שפרנסים מתלבטים רבות לפני קבלת התפקיד, או שמא את הצורך להחליט בשיתוף עם האישה, ואולי להדגיש כי התפקיד אינו מביא עימו כבוד אלא כעס וביזוי.


[1] סוקולוף מתרגם פרנס כ'מנהיג' (ערך 'פרנס' עמ' 448). לפי ההקשר לסוגיה נראה כי מדובר במנהיג העוסק במערכות הצדקה.

[2]כפי שתואר באגדות הקודמות.