עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 129

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

סיפור

 

עיון קצר באגדה

הסיפור משולב בקובץ סיפורים שעניינם פרנסים, מנהיגי המקום שעוסקים בענייני הציבור ובין השאר גם ממונים על גביית צדקה וחלוקתה.

בפתיחה מסופר כי רבי אלעזר היה פרנס,[4] ובהמשך מובאות שתי אפיזודות דומות בינו לבין בני ביתו. כל פעם בחוזרו היה שואל 'מאי עבדיתון', היינו, מה עשו במשך היום, וכל פעם נענה כי הם אירחו חבורה, סביר של עניים, שאכלו ושתו. ההבדל בין שתי האפיזודות הוא שבני החבורה הראשונה בירכו את רבי אלעזר, ועל כך הגיב ואמר 'ליכא אגר טב', ולעומת זאת בני החבורה השנייה קיללו אותו, ותגובתו הייתה הפוכה, 'כדון איכא אגר טב'.

הסיפא של כל אירוע תמוה; מובן מדוע עניים שניזונו בביתו יברכוהו, ותמוה מדוע אחרים יקללוהו. תמוהה גם תגובתו; על ברכות העניים הגיב שאין בזה שכר טוב, ולהפך, דווקא על הקללות הגיב בחיוב, שעתה השכר טוב. סתם המספור ולא פתר את התמיהות שעלו מהתנהגות העניים ומתגובותיו של רבי אלעזר.

נראה לפרש כי רבי אלעזר סבר כי אל לו להקפיד אם יתבזה בידי איזשהו אדם, אדרבא כך יזכה לשכר טוב.[5]  אפשר כי סבר ששכרו יגדל אם יקבל בכנות ביקורת של הציבור עליו.[6]

כנראה, מימרת התנאים 'אם למדת תורה בשעת הריוח אל תשב לך בשעת הדחק לפי שטוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריוח'[7] הייתה ידועה. ואף כי מדובר בה בלימוד תורה, ייתכן שרבי אלעזר הרחיב את כוונתה למצוות בכלל, ולפרנס שמקדיש רבות מזמנו לציבור בפרט.

נראה שעורך הסוגיה הביא סיפור זה כדי להציג דמות ראויה של פרנס, דמות המכילה גם את ביקורת הציבור עליה.[8]

---