|
מינוי פרנסים על הציבור – אגדה ג פ"ח ה"ו (ה"ז בכ"י ליידן) דף כא ע"א עמ' 111 |
|
| מקור | תרגום |
| ר' יוסי עאל לכפרה. | רבי יוסי נכנס לכפרה |
| בעא מוקמה לון פרנסין | רצה להעמיד להם פרנסים |
| ולא קבלון עליהון. | ו(אלו שנבחרו) לא קבלו עליהם |
| עאל ואמ' קומיהון. | נכנס ואמר לפניהם |
| "בן בבי על הפקיע". | בן בבי על הפתילה |
| ומה אם זה שנתמנה על הפתילה זכה להימנות עם גדולי הדור. | ומה אם זה שנתמנה על הפתילה זכה להימנות עם גדולי הדור |
| אתם שאתם נתמנין על חיי נפשות לא כל שכן. | אתם שאתם נתמנים על חיי נפשות לא כל שכן |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 128
מקבילות
ירושלמי שקלים פ"ה ה"א דף מח ע"ב עמ' 619
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
אנקדוטה.
עיון קצר באגדה
האמורא רבי יוסי בר זבידא ביקש למנות פרנסים בכופרה,פרבר של טבריה.[1]האנשים שראה אותם כראויים לתפקיד ואליהם פנה סירבו. כדי לשכנע אותם הביא דוגמא את בן בבי[2] שהיה ממונה על ה'פקיע'[3] בבית המקדש. לכאורה, הממונה על הפקיע הוא תפקיד שולי בבית המקדש, אף על פי כן זכה בן בבי להימנות עם גדולי הדור.
לעמדתו של רבי יוסי בר זבידא, מינוי אדם לפרנס הוא מינוי בעל אחריות וחשיבות גדולות, שכן עוסקים בו בדיני נפשות. מכאן שההשוואה בין תפקיד הממונה על פתילות בבית המקדש לבין גבאי צדקה מעלה את ערכם של האחרונים, והוא אף מוסיף שאם יקבלו עליהם את התפקיד יהיו בודאי בין גדולי הדור.
הסיפור משקף את הקושי למנות אנשים לפרנסים, לגבאי צדקה.
[2] במשנה שקלים פ"ה מ"א מונים חמישה עשר ממונים על תפקידים שונים בבית המקדש, ואחד מהם הוא 'בן בבי', שהיה ממונה על 'הפקיע'.
[3] 'פקיע' משמעו פתילה, ובמובן זה בן בבי, הממונה על הפקיע, הוא שתיקן את עובי הפתילות אשר נעשו מבגדי כוהנים בלויים או בגדים שנשרפו בשוגג בעת שהעירו את השומרים ישנים. (משנה סוכה פ"ה מ"ג ובבלי יומא כג ע"א). מובן אחר לפקיע הוא שוט; בן בבי היה עובר בין שומרי המקדש בלילה ומצליף ב'פקיע' בשומר שנרדם על משמרתו (ראו משנה מידות פ"א מ"א ודברי אביי ביומא כג ע"א).