|
מינוי פרנסים על הציבור – אגדה ב פ"ח ה"ו (ה"ז בכ"י ליידן) דף כא ע"א עמ' 111 |
|
| מקור | תרגום |
| ר' יוסי בשם ר' יוחנן. | רבי יוסי בשם רבי יוחנן |
| אין מעמידין שני אחין פרנסין. | אין מעמידין שני אחים פרנסים |
| ר' יוסי עבר חד מן תרין אחין. | רבי יוסי העביר (מתפקידו) אחד מן שני אחים |
| עאל ואמ' קומיהון. | נכנס ואמר לפניהם |
| לא נמצא לאיש פל' דבר עבירה | לא נמצא לאיש פלוני דבר עבירה |
| אלא שאין מעמידין שני אחין פרנסין. | אלא שאין מעמידים שני אחים פרנסים |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 128
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה ואנקדוטה
עיון קצר באגדה
בתחילת האגדה מובאת מימרתו ההלכתית של רבי יוחנן שקבע כי אין להעמיד שני אחים יחדיו כפרנסים. רבי יוחנן לא נימק את דבריו, אך אפשר כי בשל הקרבה המשפחתית שביניהם ירגישו שיכולים למעול בתפקידם ביתר קלות, ואפשר כי גבאי צדקה כמוהם כדיינים, וכשם שקרבה משפחתית פוסלת דיינים מלדון יחדיו, כן פוסלת אחים מלגבות צדקה יחד.[1]
מסופר כי רבי יוסי ביצע את ההלכה למעשה וכשמצא במקום מסוים שני אחים המכהנים כפרנסים ביטל את המינוי של אחד מהם. כדי למנוע לזות שפתיים בציבור על האח שמינויו בוטל, אמר שאין באח זה שום פגם, אלא שההלכה קבעה שאין להעמיד שני אחים פרנסים.
הודעתו זו של רבי יוסי מעידה כי לעמדתו יש להסביר את המעשה ברבים כדי להסיר כול פגיעה אפשרית באיש.
עיקרה של האגדה הוא חשיבות טוהר המידות של גבאי צדקה שעלול להיפגם אם הם אחים.
[1] ר"ש סיריליאו על הדף ד"ה אין מעמידין שני פרנסים. ראו הרחבה בתוספתא פאה (מהד' ליברמן) פ"ד הט"ו עמ' 59 ובבבלי בבא בתרא ח ע"ב.