|
בשבחה של תנובת ארץ ישראל – אגדה טו פ"ז ה"ג (ה"ד בכ"י ליידן) דף כ ע"ב עמ' 107 |
|
| מקור | תרגום |
| ר' לעזר ביר' שמעון אזל לחד אתר. | רבי לעזר בן רבי שמעון הלך למקום אחד |
| אייתון קומוי כ(ור)[רו]ב מצמק. | הביאו לפניו כרוב מצומק[1] |
| אמ' לון. סגין דבש יהבתון ביה. | אמר להם הרבה דבש שמתם בו |
| אמרין ליה. | אמרו לו |
| לא יהבינן ביה. מיניה וביה הוא. | לא שמנו בו ממנו מתוכו הוא |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 125
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
אנקדוטה.
עיון קצר באגדה
האגדה משולבת בקובץ אגדות המדברות בשבחם של פירות ארץ ישראל.
כרוב מצומק הוגש לרבי לעזר בן רבי שמעון, ולאחר שטעם את הכרוב מצא כי הוא מתוק מאוד וסבר כי אנשי המקום מילאו אותו בדבש. אך אנשי המקום ענו לו כי המתיקות אינה מדבש אלא טבעית, ממנו ובו היא.
מכאן שגם כרוב שהינו מצומק, היינו יבש, כיוון שגדל בארץ ישראל הוא מתוק.
[1] לפי הפני משה הכרוב היה מבושל ולכן מצומק.