עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 41 (חלקי)

כ"י וטיקן עמ' 125

מקבילות

ספרי דברים (מהד' פינקלשטין) פיסקא שטז עמ' 358 (בשינויים)

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור ואנקדוטה

עיון קצר באגדה

האגדה התנאית משולבת בקובץ העוסק בשבחם של פירות ארץ ישראל. באגדה מתוארים שני אירועים שאירעו בביתם של תנאים:

א.      האירוע מובא בידי התנא רבי שמעון בן חלפתא שסיפר על מעשה בבית רבי יהודה. על פי המסופר רבי יהודה החזיק בביתו חבית תאנים יבשות. יש להניח כי לפני שהן הוכנסו לחבית לשמירה לאחר שעברו תהליך ייבוש באוויר הפתוח.[2] האב שלח את בנו להביא תאנים יבשות כדי לאוכלם, הבן עשה כדבריו, עלה וכשהושיט ידו לחבית כדי להוציא תאנים מצא אותה מלאה בדבש. הוא אמר זאת לאביו, והאב הציע לו להכניס את ידו עמוק יותר לתוך החבית, ואז ימצא בה את התאנים היבשות.

ב.      לא נמסר מי סיפר את האירוע השני, מכל מקום המעשה המתואר זהה לראשון אלא שמובא בו בתמציתיות.

שני האירועים מתארים מצב שאינו מציאותי, שכן תאנים יבשות אינן שורות בדבש, מכל מקום מובן שכוונת המספרים הייתה להבהיר כי הגרוגרות עסיסיות ומתוקות מאוד. ההגזמה שנקטו בתיאור נועדה להדגיש עד כמה משובחים הם פירות ארץ ישראל.

[1][1] ציפורין היא ציפורי, עיר הגדולה בגליל התחתון. היא מוקפת סביבה פוריה, וחכמים הפליגו מאוד בתיאור פוריותה (פנחס נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית ב', עמ' 368).

[2] תאנים מיובשות טובות למאכל לאורך זמן ארוך, לכן שמרו אותן כמזון בעת יציאה לדרך ארוכה ובבתים אולי לצורכי אירוח..