header2

 

בשבחה של תנובת ארץ ישראל – אגדה יב

פ"ז ה"ג (ה"ד בכ"י ליידן) דף כ ע"ב עמ' 106 – 107

מקור תרגום
מעשה בשיחין בקלח אחד של חרדל מעשה בשיחין בקלח אחד של חרדל
שהיו בו שלשה בדין שהיו בו שלשה ענפים
ונפשח אחד מהן ונקצץ[1] אחד מהן
וסיככו סוכת היוצרין וסיככו סוכת היוצרים
ומצאו בו שלשת קבין שלחרדל. ומצאו בו שלשת קבין של חרדל
אמ' ר' שמעון בן חלפתא, אמר רבי שמעון בן חלפתא
קלח אחד שלחרדל היה לי בתוך שלי קלח אחד של חרדל היה לי בתוך שלי
והייתי עולה בו כעולה בראש התאנה. והייתי עולה בו כעולה בראש התאנה

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 125

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה ומימרה

 

עיון קצר באגדה

אגדה זו מצטרפת לקודמותיה בתיאור תנובת ארץ ישראל המיוחדים בגודלם ובטעמם. הפעם התיאור מתייחס לחרדל.[2]

מסופר על קלח חרדל שהיו לו שלושה ענפים, דבר שהוא חריג. החרדל צמח בישוב שיחין,[3] ונראה כי ציון המקום בא להבהיר שהמסופר התפרסם ברבים. אותו הקלח נקצץ אחד מענפיו, והיה בגודלו כדי לסכך סוכת יוצרים, היינו סוכה גדולה לממכר כלי חרסו ועוד נמצאו שלושה קבים של חרדל.

בעל האגדה מוסיף אנקדוטה שגם עניינה הוא חרדל יוצא דופן. התנא רבי שמעון בן חלפתא מספר שהיה לו קלח חרדל שצמח, התחזק והתעבה[4] עד שטיפס עליו כמו על עץ תאנה.

שתי האנקדוטות מתארות בהגזמה את גודל החרדל, ובכך מחזקות את ההשקפה כי פירות ארץ ישראל מיוחדים בגודלם וטיבם כיוון שגדלים בארץ הקודש. אפשר כי לאור המצב הכלכלי הקשה באותה התקופה[5] נועד התיאור שעוסק בשבחם של פירות ארץ ישראל לעודד את העם היושב בארץ, להדגיש כי הם בארץ הקודש.


[1] סוקולוף (מילון ןארמית בבלית), ערך 'פשח', עמ' 942; וכן ע"צ מלמד, ערך 'נפשח', עמ' ....

[2] על גידול החרדל בארץ ישראל ראו יהודה פליקס, החקלאות בא"י בתקופת המשנה והתלמוד, עמ' 141.  בהערה 209 נזכרים  בעניין מקורות מהמשנה ומהתוספתא.

[3]  כפר שיחין משתיכת לתחום ציפורי בגליל התחתון. (פנחס נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית ב, עמ' 68 – 70.

[4] הפני משה על המקום.

[5] לאחר מרד בר כוכבא.