|
תנובת ארץ ישראל בעבר ובהווה - פ"ז ה"ג (ה"ד בכ"י ליידן) דף כ ע"ב עמ' 106 |
|
| מקור | תרגום |
| בעון קומוי. מהו הדין דכתי' | שאלו לפניו מהו זה שכתוב |
| "עבשו פרודות תחת מגרפותיהם". | עכשו פרודות תחת מגרפותיהם |
| אמ' לו. | אמר לו[1] |
| תחת שהיינו גורפין דבש הרי אנו גורפין רקבובית. | תחת שהיינו גורפים דבש הרי אנו גורפים רקבובית |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 124
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
אנקדוטה ומדרש
עיון קצר באגדה
אגדה זו מצטרפת לכמה אגדות קודמות שעניינן ההבדל בתנובת הארץ בעבר לבין זמן הדוברים בה.
רבי יהודה הנשיא נשאל לכוונת הנביא יואל באומרו 'עָבְשׁוּ פְרֻדוֹת תַּחַת מֶגְרְפֹתֵיהֶם' (יואל א' י"ז), ותשובתו הייתה 'תחת שהיינו גורפין דבש הרי אנו גורפין רקבובית', כלומר, ה'פְרֻדוֹת' הן פירות, ולכן המובן הוא שבעבר גרפו פירות שעסיסן דבש, ואילו עתה גורפים פירות עבשים.
הפסוק ביואל דן בעונשו של האל לחוטאים, ויש מקום לשאול אם רבי מבקש השליך להווה מדברי הנביא לזמנו. ואולי מתקשרת תשובתו לתפיסה שמאז החורבן אין טעם הפירות טוב, עולה כאן עמדה המאפיינת מבוגרים, שכל שהיה בעבר טוב ומעולה לעומת הקיים בזמנו בהווה.
[1] מבחינת ההקשר צריך היה להיות 'להם'; אפשר שבמקור נאמר 'לון' ומסיבה איזושהי נעלמה הנו"ן הסופית.