|
בשבחה של תנובת ארץ ישראל – אגדה ו פ"ז ה"ג (ה"ד בכ"י ליידן) דף כ ע"א עמ' 106 |
|
| מקור | תרגום |
| ר' חונא בשם רב אבין. | רבי חונא בשם רב אבין |
| קנמון מאכל עזים היה | קינמון מאכל עזים היה |
| היו יש' מגדלין אותו. | היו ישראל מגדלין אותו |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
אגדות קודמות בסוגיה עוסקות בשבח פירות ארץ ישראל, ואגדה זו נקשרת אליהן בתיאור תבלין הקינמון, תבלין ייחודי ויקר הצומח בארץ ישראל.[1] הקינמון מוזכר במקרא בהקשר לקטורת ואף שימש כנראה, ל'שמן משחת הקודש' (שמות ל' כ"ג – כ"ה).
יש בתיאור הגזמה רבה; מסופר שהקינמון מצוי בארץ ישראל בשפע כה רב עד כדי כך שהוא ניתן גם לעיזים כמאכל. יש בתיאור זה משום האדרת ארץ ישראל, שרק בה ניתן לגדל בשפע שכזה את הקינמון.
[1] יהודה פליקס ,החקלאות בא"י בתקופת המשנה והתלמוד עמ' 92. על הקינמון בא"י ראו : בראשית רבא פרשת לך לך (מהד' תיאודור-אלבק) פרשה מ"ו דה ויהי אברם עמ' 459 – 460, ויקרא רבא (מהד' מרגליות) פרשת אמור פרשה ל"א ד"ה ויקחו אליך עמ' תשלב.