עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 124

 

מקבילות

ירושלמי סוטה פ"א ה"ח דף יז ע"ב עמ' 911

 

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה

 

עיון קצר באגדה

אגדה זו מצטרפת לשרשרת אגדות שעוסקות בשבחם של פירות הארץ, ומובאים בה דברי רבי יוחנן האומר כי בהיותו צעיר לימים אפילו פרי בסוף עונתו, שבדרך כלל אינו טוב, היה משובח יותר מהאפרסק עתה, בימי זקנתו.

בעל האגדה חותם את האגדה באמירה 'דביומוי אישתני עלמא', היינו, שבימיו השתנה העולם. אפשר שהכוונה היא לשוני בעולם הן מבחינה רוחנית,[3] ואפשר כי העולם המוחשי, היינו טיב האדמה ואיכותה השתנו, השתנו ולכן הפירות ירודים.[4]

---

[1] סיפסוף מלשון סוף; תמרים שמאחרים את הבשלתם, והם נחשבים לפרי הפחות והגרוע. אפשרות נוספת מלשון ספף, והכוונה לסוף עונת החרובים (הערוך השלם כרך ו, ערך 'ספפ', עמ' 106 – 107). עלי תמר סבור כי מדובר בחרובים כיוון שאגדה הקודמת דובר על שפע דבש החרוב (עלי תמר על הד ד"ה יפה סיפסוף וכו').

[2] על האפרסק שהשתנה גודלו ראו אגדה 2.

[3] ראו אגדה מס' 2 שבה מופיע מדרש לפיו האדמה נעשית מלחה בשל התנהלותם של בני המקום.

[4] עלי תמר על הדף ד"ה דביומוי אישתני עלמא.