|
בשבחה של תנובת ארץ ישראל – אגדה ג פ"ז ה"ג (ה"ד בכ"י ליידן) דף כ ע"א עמ' 106 |
|
| מקור | תרגום |
| אמ' ר' חנינא. !ב!(ר)[ד][סלקת2] להכא | אמר רבי חנינא כאשר באתי לכאן |
| נסיבית איזורי ואיזוריה דברי ואיזוריה דחמרי | לקחתי את חגורתי[1] וחגורת בני וחגורת מנהיג חמורי |
| מקפא !ב!ירתא דחרובתיה דארעא-דיש' | להקיף את גזע החרוב של ארץ ישראל |
| ולא מטון. | ולא הצלחתי[2] |
| קצת חד חרוב ונגד מלא ידוי דבש. | קצץ חרוב אחד ומלאה ידו דבש. |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 124
מקבילות
ירושלמי סוטה פ"א ה"ח דף יז ע"ב עמ' 911
במדבר רבה, פרשת נשא ט כד
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
אנקדוטה
עיון קצר באגדה
הקשרו של הסיפור לסוגיה אינו ודאי, ויש להניח כי העיסוק בשבח פירות ארץ ישראל שמצוי באגדות הקודמות הוא המשך לתיאורו של רבי חייא המתאר את גודלם ואיכותם של ענבי ציפורי.[3]
רבי חנינא מספר שראה עץ חרוב ענקי כאשר עלה לארץ ישראל. הוא ניסה להקיפו בעזרת החגורות שלו, של בנו ושל מנהיג החמור ולא עלה בידו. כשחתך חרוב אחד מהעץ התמלאה ידו דבש חרובים. שני חלקי התיאור מלמדים על שבח עצי החרוב שבארץ ישראל ופירותיהם.
התיאורים נעשו בגוזמה גדולה כדי להרבות את שבחה של ארץ ישראל ואת הכדאיות לחיות בה.
[1] סוקולוף, ערך 'איזור', עמ' 48.
[2] סוקולוף, ערך 'מטי (1)', עמ' 302.
[3] ראו את האגדה הראשונה בפרק זה. .