עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 124

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

אנקדוטה

עיון קצר באגדה

בדומה למצוות לקט משדה התבואה ישנה מצווה מבציר הכרם.[2] במשנה[3] מובא הסבר מהו פרט, ומהן עוללות שהעני זכאי להם.[4] בדיון ההילכתי על המשנה אמר רבי בא בשם רב יהודה: 'והן שיהיו כולן נוגעות בפס ידו', כלומר, לדעתו, חייבת הכמות להיות במידה שיכול העני להחזיק בכף ידו.

על קביעה זו מקשים בגמרא,[5] הרי רבי חייא מספר שבציפורי היה משקל עוללות שבע[6] ליטרות (כשני ק"ג וחצי), שהם הרבה מעבר לגודלה של כף ידו.

באנקדוטה מתואר שפע חריג המציין את ברכה, אך מובן כי יש בתיאור משום גוזמה גדולה, אף על פי כן מתייחס בעל הסוגיה אל הסיפור כאל עובדה ומביא קביעה שונה להגדרת עוללה.[7]

[1][1] על ציפורי כמקום עשיר בשפע גידולי החקלאות ראה ערך ציפאי, ציפורין  פנחס נאמן. אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית,ב, עמ'368

[2] העני מלקט את השבולים שנשרו בשעת הקציר, ובכרם מלקט את הפרט והעוללות שנשרו בעת הבציר.

[3] פאה פ"ז מ"ג.

[4] הסבר שאינו מענייננו כאן.

[5] אפשר שנשאל 'אם כן הוא' או 'האומנם'; השאלה אינה כתובה אך ניתן לשחזרה מהתשובה.

[6] מספר טיפולוגי. המספר משתמש בו כדי להציג את השלם.

[7] הסברים שאינם מענייננו כאן.