עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 110

 

מקבילות

ירושלמי מגילה פ"ד ה"א דף עד ע"ד עמ' 768

ירושלמי חגיגה פ"א ה"ח דף עו ע"ד עמ' 781

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו.

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

האגדה הקודמת עסקה בהלכות שהינן 'תורה למשה מסיני', ונאמר בה 'חביבין הן הדברים הנדרשין מן הפה מן הדברים הנדרשין מן הכתב'. בעל האגדה שלפנינו הביא את שאלתו הרטורית של רבי חגיי בשם רבי שמואל בר נחמן בדבר הסיבה לקביעה זו 'נאמרו דברים בפה ונאמרו דברים בכתב ואין אנו יודעין אי-זה מהן חביב'.

התשובה מתבססת על מדרש הפסוק 'וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל' (שמות ל"ד כ"ז). הדרשן דרש את הפסוק שלא כפשוטו ו'קרא' את המילה 'פִּ֣י' כ'פֶּה', ולפי הבנה זו נכרתה הברית בין האל לישראל על סמך התורה שבעל פה ולא על סמך התורה שבכתב. מכאן שתורה זו חביבה יותר.[1]

 

---

[1] ראו המפרשים על הדף. ראו גם את דברי רבי יוחנן: 'לא כרת הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה, שנאמר: כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל' (בבלי גיטין ס ע"ב). וכמו כן ראו את הסברו של בעל התורה תמימה לפסוק המסתמך על הקביעה המצויה בבבלי יבמות ב ע"ב: 'מילתא דאתיא מדרשה חביבא ליה' ו'ורוב תורה שבע"פ באה מדרשות מי"ג מדות'.