עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 110

 

מקבילות

בבלי גיטין מח ע"ב

ירושלמי חגיגה פ"א ה"ח דף עו ע"ד עמ' 781

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

האגדה הקודמת עסקה בהלכות שהינן "תורה למשה מסיני". באגדה שלפנינו מובאים ארבעה מדרשים על הפסוק 'אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ' (הושע ח' י"ב). שלושה מהמדרשים נקשרים להלכות שהינן תורה שבעל פה.

מדרש ראשון,

המדרש עוסק בפתיחת הפסוק 'אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי' שממנה משתמע כי רובן של ההלכות נכתבו במקרא. על קביעה זו שואל רבי זעירא בשם רבי אלעזר: 'וכי רובה של תורה נכתבה', הרי דיני התורה שבעל פה מרובים על דיני התורה שבכתב. אלא שהכתוב נדרש בדרך שונה; רבות הן ההלכות הנדרשות מהתורה שבכתב יותר מההלכות שהינן 'תורה למשה מסיני' הנדרשות בעל פה.[2]

מדרש שני

בעל הסוגיה הקשה אם כך הוא, הרי הדינים שמקורם בתורה שבעל פה רבים על אילו הנדרשים בתורה שבכתב. אלא שיש לדרוש את הפסוק בדרך שונה; חביבה התורה שניתנה בעל פה יותר מהתורה שניתנה בכתב. סיבת חביבותה אינה מבוארת, אך המפרשים[3] מבארים זאת בעובדה שניתנה לישראל בלבד ולא לאומות העולם. הסברם של חכמים אפשר ונשען על המצוי להלן במדרש הרביעי. אם כן הדבר, לא ברורה סיבת המסר הכפול.

מדרש שלישי

פירוש נוסף בשם רבי יהודה בן פזי הובא לפסוק 'אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבו'. על סמך דרישת הסיפא של הפסוק, סבור רבי יהודה בן פזי, כי הפסוק עוסק בתוכחות שבמקרא.[4]

הסבר זה חריג ברצף המדרשים הדורשים פסוק זה כעוסק בתורה שבעל פה.

מדרש רביעי

רבי אבין שב ודורש את הפסוק בהושע כעוסק בתורה שבעל פה ומבאר את הסיבה שבשלה לא ניתנה תורה שבעל פה לאומות העולם, והיא להן 'כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבו'. התורה שבכתב פתוחה כספר לפני אומות העולם וישראל, ואילו ניתנה התורה שבעל פה כתורה כתובה לא היה נותר הבדל בין ישראל לאומות העולם. בעל המדרש ממחיש עובדה זו בהמשילו את התורה שבכתב לספר, ואת התורה שבעל פה המשיל ל'דפתר', לספר חוקים, והוא מבאר כי מסירת התורה שבעל פה לאומות העולם הייתה מעמידה אותן כשוות בידע לעם ישראל.

---

[1] סוקולוף, ערך 'דפתר', עמ' 154.

[2] יש להניח כי הכוונה להלכות שהינן "תורה למשה מסיני". ראו מהר"א פולדא על הדף.

[3] ראו ר"ש סיריליאו (בהסתמך על התוספות בגיטיו ס ע"ב) על הדף שתורה שבכתב: '...העתיקוה האומות ואילו תורה שבע"פ ניתנה לישראל בלבד'.

[4] מפרשים התלבטו בהבנת דרך מדרשו של רבי יהודה בן פזי, וראו על כך במפרשי הדף.