עדי נוסח

כ"י וטיקן 105

 

מקבילות

בבלי קידושין מ ע"ב (בשינויים)

במדבר רבה פרשת נשא פרשה י א (בשינויים)

שיר השירים רבה פרשה ו א טז (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

בהמשך לסיפור הקודם שעסק במקומן של המחשבות הטובות ולהבדיל הרעות מובאת לסוגיה ברייתא בשמו של רבי שמעון בן יוחאי המעידה על כוחן של מחשבות.

לדעת רבי שמעון בר יוחאי, אדם שהיה צדיק גמור במשך ימי חייו, אך לקראת מותו מרד באל, הרי שהוא מאבד את הזכויות שצבר בחייו כצדיק ונדון כרשע. את קביעתו הוא מעגן בפסוק 'וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל כְּכֹל הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה הָרָשָׁע יַעֲשֶׂה וָחָי כָּל צדקתו צִדְקֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא תִזָּכַרְנָה בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּם יָמוּת' (יחזקאל י"ח כ"ד).

התנא רבי שמעון בר יוחאי מדבר באדם ששינה את מעשיו את מעשיו בפועל, אולם מימרות האמוראים רבי שמעון בן לקיש ורבי יוחנן עוסקות במחשבתו של אדם.

לדעת רבי שמעון בן לקיש אין על האדם לחטוא חטא של ממש כדי לאבד את זכויותיו, די אם התחרט בליבו על המצוות שעשה ונמחקות לו זכויותיו. עמדתו קיצונית יותר משל רבי שמעון בר יוחאי, שכן התנא דיבר על איבוד זכויות במעשה של מרידה באל, ואילו לפי ריש לקיש אפילו חרטה שבלב מובילה לאיבוד הזכויות.

בעל הסוגיה הביא מימרה נוספת של רבי שמעון בר יוחאי המעמידה מעשה הפוך לדבריו הקודמים, ולפיה אדם שהיה רשע גמור כל חייו, אך בסופם עשה תשובה, הקב"ה מקבלו כביכול היה צדיק כל ימיו. את קביעתו הוא מעגן בפסוק וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה: (יחזקאל ל"ג י"ט).

על קביעה זו הביא בעל הסוגיה הרחבה בשמו של רבי יוחנן המתייחס למחשבת האדם ולא למעשיו; לדעתו, כל העבירות שנעשו על ידי אותו אדם נחשבות לו עתה כזכויות, כל זאת אך ורק בזכות מחשבתו לתשובה באחרית ימיו. את דבריו מעגן רבי יוחנן בדרישה שלא כפשוטה של הפסוק 'מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ מִן הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ' (תהלים מ"ה ט'). לדבריו כל הבגידות בעבר יהפכו כריח הבשמים.[1]

---

[1] . רש"י קורא בגדתיך כבגדיך מריחים כריח הבשמים ונראה כפשוטו של הפסוק.