עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 105

 

מקבילות

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה כו ב' עמ' תקד (בשינויים)

במדבר רבה (וילנא) פרשת חקת פרשה יט ב' (בשינויים)

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ד פרה אדומה פרשה א עמ' 56 – 57 (בשינויים)

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת (בשינויים)

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ז' ז' (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

האגדה מצויה בקובץ אגדות שעניינן 'לשון הרע',[5] והפתיחה באגדה זו מבהירה מהו הנזק של אמירת לשון הרע. היא נפתחת במסירת הכינוי ללשון הרע, 'לשון שלישי'; [6] הנימוק לכינוי הוא כי היא הורגת שלושה: את 'אומרו', היינו את זה שאומר לשון הרע, את 'המקבל', משמע את המאזין לה, ואת 'זה שנאמר עליו', כלומר, זה שעליו אומרים לשון הרע.

באגדה מובא המקרה שבו סיפר דואג האדומי למלך שאול על הסתרתו של דוד בידי הכהן אלימלך בן אחיטוב בעיר נב.[7] דואג האדומי שבהלשנתו אמר לשון הרע, שאול המלך  שהאזין לו והכהן אלימלך בן אחיטוב שעליו דיבר דואג האדומי רעה – שלושתם נהרגו מלשון הרע. אולם בעל הסוגיה תמה מדוע גם אבנר בן נר נהרג, שהרי כך יוצא שארבעה נהרגו בעקבות לשון הרע.[8]

שלוש דעות מובאות כסיבה למותו של אבנר:

-          האחת הובאה בשמו של רבי יהושע בן לוי הסבור כי אבנר נענש, כיוון שזלזל בחייהם של הנערים שנאמר: 'וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ...' (שמואל ב ב' י"ד).

-          השנייה הובאה בשמו של ריש לקיש הסבור כי אבנר נענש, כיוון שלא נהג כבוד בדוד. את דעתו סמך על דרישתו המילה 'תחתיו' בפסוק 'וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּיו לֵאמֹר לְמִי אָרֶץ לֵאמֹר כָּרְתָה בְרִיתְךָ אִתִּי וְהִנֵּה יָדִי עִמָּךְ לְהָסֵב אֵלֶיךָ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל'  (שמואל ב ג' י"ב). המילה כפשוטה משמעה שאבנר קיבל על עצמו את שלטון דוד, הוא העמיד עצמו תחתיו; אפשרות אחרת היא שאבנר שלח את המלאכים 'תחת איש בושת', היינו בהסתר ממנו. אפשרות הבנה נוספת למילה כפשוטה היא ש'עמד תחתיו', כלומר לא זז ממקומו עד ששלח את המלאכים.[9] אך ריש לקיש דרש את המילה באופן שונה; אבנר אמר את שמו לפני שם דוד,[10] וכך אף 'תחתיו' עשוי להיות מובן שלא אבנר תחת דוד אלא להפך, מעשה שיש בו זלזול במלך, ולכן דינו מיתה.

חכמים טוענים כי מותו של אבנר בן נר הינו תוצאה של עונש אשר הוטל עליו כיוון שלא הניח לשאול להתפייס עם דוד. דוד ביקש להבהיר כי אינו מורד וכי פניו לשלום לכן אמר לשאול: 'וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי כִּי בְּכָרְתִי אֶת כְּנַף מְעִילְךָ וְלֹא הֲרַגְתִּיךָ דַּע וּרְאֵה כִּי אֵין בְּיָדִי רָעָה וָפֶשַׁע וְלֹא חָטָאתִי לָךְ וְאַתָּה צֹדֶה אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ' (שמואל א כ"די"א). אך לפי הדרשן אבנר בן נר מנע את ההתפייסות והעמיק את הקרע ביניהם כשאמר לשאול המלך: 'מה את בעי מן גולגלוי דהדין. בסירה הוערת', היינו, טען כי כנף הבגד נכרתה כתוצאה מהסתבכות בקוץ ולא כמחווה של דוד.

נסיונו של אבנר בן נר להמעיט במעשי דוד ובכך למנוע התפייסות בינו לבין שאול הצריכה את דוד לשוב ולחדור למחנה שאול כדי לקחת את חרבו ואת כד המים של שאול,[11] ואף כאן כדי להבהיר שיכול היה לפגוע בו, אך לא פגע כי פניו לשלום. באגדה הובאו דברי דוד השואל באירוניה אם גם החרב והצפחת המים הסתבכו בקוצים.

חכמים הרחיבו בדבריהם על הסיבה בשלה נהרג אבנר בן נר, כי באופן זה קישרו את מותו ללשון הרע. הוא אמר לשון הרע על דוד ומסיבה זו נהרג. בסיום מובא הסבר נוסף למותו של אבנר בן נר, 'שהיתה ספיקה בידו למחות בנוב עיר הכהנים ולא מיחה' הסבר היוצר קשר ישיר בין אבנר בן נר לבין לשון הרע שנקט דואג האדומי על אלימלך בן אחיטוב הכהן בנוב.

 

---