עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 105

 

מקבילות

בראשית רבה (מהד' תיאודור אלבק) פרשת וירא פרשה מח סעיף יג עמ' 404 – 405 (מקבילה חלקית)

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יא (מקבילה חלקית)

בדברים רבה (מהד' ליברמן) פרשת שופטים סעיף ט עמ' 102 (מקבילה חלקית)

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שופטים (מקבילה חלקית)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה מדרש

 

עיון קצר באגדה

האגדה שולבה בקובץ אגדות שעניינן 'לשון הרע', ואגב עיסוק בנושא זה מובאות שתי אגדות במגמה לבאר את החומרה הגלומה באבק לשון הרע. שתיהן מתבססות על אירועים במקרא שבהם מצוי פער בין האירוע לבין דרך סיפורו. הגרסה הבדויה מתבארת כגרסה שסופרה כדי להימנע מאמירת "אבק לשון הרע".

סיפור ראשון[1]

מלאכים בא לבקר את אברהם 'כְּחֹם הַיּוֹם' (שם, א') ומבשרים לו (בין היתר) על הולדת בנו יצחק. תגובת שרה לבשורה היא 'וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן' (שם י"ב). בתגובתה תולה שרה את הצחוק שביטא אי אמונה באפשרות שייוולד לה ילד את עובדת היותה בלותה וכן בזקנותו של אברהם, 'וַאדֹנִי זָקֵן'. לדעת האל יש באמירתה של שרה על אברהם משום 'אבק לשון הרע', ולכן בצטטו את דברי שרה לאברהם הוא משנה את גרסת דבריה ותולה את חוסר יכולת ההולדה בה בלבד 'וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי' (שם, י"ג). שרה ציינה בדבריה שאברהם זקן מכדי להוליד ילד, והאל שינה, וכביכול אמרה על עצמה שהיא זרנה.

סיפור שני[2]

בסיפור מובאים דבריהם של אחי יוסף אליו לאחר מות אביהם 'וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר:'כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ ...' (שם, ט"ז – י"ז). לציווי של יעקב לא מצויה כל אסמכתא או מקור בתורה, לכן לדעתו של רבן שמעון בן גמליאל, אפשר כי האחים בדו סיפור זה כדי להביא שלום ביניהם לבין יוסף.

באגדה מובאים שני סיפורים שהמשותף להם הינה בדיה המצויה בדרך סיפורם. בסיפור הראשון מגן האל על אברהם; לו היה מצטט את דברי שרה כלשונה אפשר שאברהם היה נפגע מהם, וכך השינוי לא הביא לשיח אודות זיקנותו, נושא שיש בו משום אבק לשון הרע.[3] בסיפור השני אחי יוסף שיקרו ובדו סיפור לשם שלום ביניהם, והדרשן הוא שקשר את דבריהם לאבק לשון הרע, אם כי יש לומר שהשקר מנע אותם מלומר ליוסף את מחשבותיהם עליו מחשבות שאם תיאמרנה יהיה בהן משום אבק לשון הרע.[4]

---

[1] ראו בראשית פרק י"ח.

[2] ראו בראשית פרק נ'.

[3] יש לתת את הדעת כי ברוב המקבילות הובא הסיפור בכדי להעצים את מעלת השלום בין איש לרעהו.

[4] הקשרו לאבק לשון הרע אינו ודאי ואפשר שצורף לסוגיה בשל סיפור הבדיה המצוי בו.