עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 104

 

מקבילות

בראשית רבה ב' (תיאודור-אלבק) פרשת וישב פרשה פד ב עמ' 1009

בראשית רבה ג' (תיאודור-אלבק) פרשת וישב פרשה פז ז עמ' 1062

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב ז'

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש ומימרה

 

עיון קצר באגדה

כנגד המצוות המפורטות במשנה[1] שייחודם באמירה '...שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא....' מעמיד בעל הסוגיה ארבע עבירות שנפרעים מן האדם עליהן בעולם הזה, אך העונש (הקרן) קיימת לו גם לעולם הבא. ארבע העבירות הן: עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים ולשון הרע. לדברי המשנה שקולה עבירת לשון הרע כנגד שלוש העבירות האחרות, היינו, היא הקשה שבהם.

אגדה זו פותחת קובץ אגדות שעניינן חטא לשון הרע.

נאמר: '...וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם' (בראשית ל"ז ב'), אך לא נמסר בפסוק מה אמר יוסף לאביו. מן הביטוי 'דיבתם רעה' עולה כי אמר עליהם דברים שאינם טובים, ובעל הסוגיה שואל 'מה אמר', מה אמר לאביו יעקב אודות אחיו.

כתשובה מובאים דברי שלושה תנאים, שאולי סבורים כי ניתן לדעת את תוכנה של הדיבה לפי שאירע ליוסף מאוחר יותר.

-          רבי מאיר סבר כי הדיבה אותה הביא יוסף לאביו הינה חשד שאחיו אכלו אבר מן החי,

-          רבי יהודה סבר כי הדיבה מדברת באחיו שזלזלו באחיהם בני השפחות, בלהה וזילפה, ונהגו בהם כעבדים.

-          רבי שמעון סבר כי יוסף הביא דיבת אחיו בכך ש'נותנין הן עיניהן בבנות הארץ'.

האמורא רבי יהודה בן פזי דרש את הפסוק 'פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַיהֹוָה מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס' (משלי ט"ז י"א) ופירש כי דרכו של האל להעניש מידה כנגד מידה.[2] משפטו של האל ישר וצודק כפלס, ודינו של האל 'כאבני כיס'[3] שיש בהן גדולות ויש קטנות, ובהתאם לכך דינו של האדם, מידה כנגד מידה, עונשו יהיה לפי חומרת מעשיו.

לאור דרישתו הסביר רבי יהודה בן פזי את מכירת יוסף ואת הקורות אותו כעונש שניתן במידה כנגד מידה על שהוציא דיבת אחיו רעה.

-          כנגד הדיבה שהם חשודים על אבר מן החי – כפשוטו שחטו האחים את שעיר העיזים וטבלו את כתונת יוסף בדם כדי לתרץ את היעלמותו. המדרש שרואה בכך רמז לכך שאכלו אבר מן החי תמוה, הרי אין למצוא בשחיטתו של שעיר העיזים על ידי האחים מידה כנגד מידה לדיבתו של יוסף. אפשר וניתן להבין כי יוסף בדיבתו גרם בדרך עקיפה שכך יסבירו אחיו את היעלמותו, ובכך ייענש יוסף במידה כנגד מידה. מן הראוי לציין כי גם בעת זו הם שחטו ולא עברו על מצוות 'אבר מן החי'.[4] הניסיון להסביר את סברתו של רבי מאיר בדבר תוכנה של הדיבה נראה מאולץ.

-          כנגד הדיבה שהתייחסו לבני השפחות כעבדים – יוסף נמכר לעבד.

-          כנגד הדיבה שהם נותנים עיניהם בבנות הארץ – שלח בו האל את אשת פוטיפר להתגרות בו.[5]

בעל האגדה הביא את יוסף שנחשב לצדיק ביותר בתקופת חז"ל כדוגמה לכך, שאף כי עבר עבירה שהיא לשון הרע בהיותו נער, הוא נענש עליה בחומרה במידה כנגד מידה.

---

 משנה פאה פ"א מ"א.[1]

[2] פשוטו של פסוק ומדרשו זהים.

[3] אבני כיס הן אבני משקל (רש"י על הפסוק). כלי שמניחים בו את המשקולות (רבנו יונה על הפסוק). בכל פרשנות מזכירים כי ישנן אבנים קטנות וישנן גדולות.

[4] ראו את דרך הניסוח במקבילות שבבראשית רבה 'חייך אפילו בעת הקלקלה שוחטים הם- וישחטו שעיר עזים'.

[5] להבנת האמירה 'הא דובא מתגריא לך' ניתן להיעזר בניסוח המצוי במקבילה שבבראשית רבה 'אתה אמרת תולים עיניהם בבנות הארץ אני מגרה בך את הדוב ותשא אשת אדוניו וגומר'.