header2

לשון הרע – אגדה א

פ"א ה"א דף טו ע"ד עמ' 82

מקור תרגום
וכנגדן ארבעה דברים שהן נפרעין מן האדם בעולם הזה [והקרן קיימת לו לעולם הבא]. וכנגדן ארבעה דברים שהן נפרעין מן האדם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא
ואילו הן. ואילו הן
ע'ז וגילוי עריות ושפיכות דמים. ולשון הרע כנגד כולן. עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע כנגד כולן
ע'ז מניין. עבודה זרה מניין
"הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה". הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה
מה תל'-לומ' "עונה בה". מה תלמוד לומר "עונה בה "
מלמד שהנפש נכרתה ועונה עמה. מלמד שהנפש נכרתה ועונה עמה
וכת' "אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב". וכתיב אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב
גילוי עריות מניין. גילוי עריות מניין
"ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים". ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים
שפיכות דמים מניין. שפיכות דמים מניין
"ויאמר קין אל י'י גדול עווני מנשוא". ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא
כשהוא בא אצל לשון הרע מהו אומ'. כשהוא בא אצל לשון הרע מהו אומר
לא "גדול" ולא "גדולה" ולא "הגדולה" אלא "גדולות". לא גדול ולא גדולה ולא הגדולה אלא גדולות
"יכרת י'י כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות". יכרת י'י כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 104

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

לאחר עיסוק בדברי המשנה[1] שבהם נטען כי 'תלמוד תורה כנגד כולם' שב בעל הסוגיה לעסוק במצוות ש'אוכלים פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא',[2] ולטענתו, כנגד אותן ארבע המצוות שאוכלין מפירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא קיימות ארבע עבירות שעליהן נפרעים מהאדם בעולם הזה, אך עיקרו של העונש יינתן בעולם הבא. ארבע העבירות הן עבודה זרה, גלוי עריות, שפיכות דמים ולשון הרע.

על עבודה זרה נכתב 'וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת יְקֹוָק הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ: כִּי דְבַר יְהֹוָה בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֹנָה בָהּ' (במדבר ט"ו ל'- ל"א). מהביטוי 'וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ' למדו חכמים כי עונשו של "מברך האל" בכרת, ואת הכפילות בעונש המצויה בפסוק העוקב 'הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֹנָה בָהּ' דרשו חכמים כעונש לעולם הבא.

בחטא העבודה הזרה שחטאו ישראל במעשה העגל נאמר: 'וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יְהֹוָה וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב' (שמות ל"ב ל"א) וממנה גוזר בעל המדרש גזרה שווה לחטא גילוי עריות, לשפיכות דמים וללשון הרע על סמך כינווי של החטא חֲטָאָה גְדֹלָה.

כשם שעבודה זרה הינה חֲטָאָה גְדֹלָה כך גלוי עריות הינו חטא גדול, היינו רעה גדולה, וזאת לפי הגדרתו של יוסף: 'וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי: אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים' (בראשית ל"ט ח' – ט').

שפיכות דמים הינה חטאה גדולה, היינו עוון גדול, כדברי קיין 'וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְקֹוָק גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא (בראשית ד' י"ג), וכן הדבר בלשון הרע שבה נאמר 'יַכְרֵת יְהֹוָה כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת' (תהלים י"ב ד').

על סמך המילה 'גדול' המצויה בחטא העבודה הזרה, בגילוי עריות, בשפיכות דמים ובלשון הרע נדרש כי דינם זהה, משמע בכל עבירות אילו נפרעין מן האדם בעולם הזה והקרן (העונש) בעולם הבא.

הדרשן ראה כי רק בחטא לשון הרע נאמר לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת בלשון רבים, ומלשון רבים זו למד כי חטא לשון הרע שקול בחומרתו כנגד כל שלוש העבירות האחרות.



 1 . פאה א:א.

[2]. כזכור מצוות אילו הן " כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו..."