עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 104

 

מקבילות

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת נח פרשה לה ד"ה (טז) והיתה הקשת (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

באגדה נמסרו שתי מימרות שאמרו רבי ברכיה ורבי חייא מכפר תחומין המסבירות את הסיפא של המשנה 'ותלמוד תורה כנגד כולם'. לא ידוע איזו מימרה אמר כל אחד מהחכמים.

מימרה ראשונה – 'אפילו כל העולם כולו אינו שווה אפילו לדבר אחד מן התורה'

החכם פירש את דברי המשנה 'תלמוד תורה כנגד כולם' כמתייחסים לכל הטוב האפשרי המצוי בעולם, אך כל זאת אינו שווה אפילו לדבר אחד שלומדים בתורה והוגים בו.[1]

המימרה נפתחת במילה 'אפילו', שתפקידה, נוסף על הוויתור, גם לרבות את הנושא, את הטוב שמצוי בעולם, ובהמשך חוזרת המילה, אך הפעם תפקידה להקטין את המושא, 'דבר אחד מן התורה', כביכול למזער את הדבר האחד הנלמד. כך נוצר ניגוד בין שני חלקי המשפט, 'כל העולם כולו' לעומת 'דבר אחד', אך הדבר האחד הזה הוא 'עצום' לעומת כל העולם. עיצוב המדרש בחזרה ובניגוד מעצים את היות תלמוד התורה שקול כנגד כול הטוב החומרי שבעולם.

מימרה שנייה – 'אפילו כל מצותיה של תורה אינן שוות לדבר אחד מן התורה'.

החכם פירש את דברי המשנה 'תלמוד תורה כנגד כולם' כמתייחסים לכל המצוות שבתורה, ולדבריו, קיום כל המצוות כולן אינו שווה אפילו לדבר אחד שלומדים בתורה והוגים בו.[2]

עיצובן של שתי מימרות אלו מתאפיין בחזרות ובמבנה דומה, עיצוב שנועד לחזק את חשיבות לימוד התורה ולהעמיד אותו בעדיפות עליונה.

האגדה מסתיימת במסירת מידע כי שני חכמים נוספים: רבי תנחומא ורבי יוסי בן זמרא פירשו את הסיפא של המשנה באותו האופן, אך מהכתוב לא ברור איזה הסבר אמר כל אחד מהם.

---

[1] הפני משה על הדף.

[2] הנאמר במדרש זה מצוי במחלוקת תנאים: האם ה'מעשה גדול' או ה'תלמוד גדול'.