header2

רודף צדקה וחסד ימצא כבוד וחיים

פ"א ה"א דף טו ע"ד עמ' 81 – 82

מקור תרגום
"וגמילות חסדים". וגמילות חסדים
דכת' שכתוב
"רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד". רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד
"כבוד" בעולם הזה ו"חיים" לעולם הבא. כבוד בעולם הזה וחיים לעולם הבא
ר' שמואל בר רב יצחק הוה נסיב שיב[ש](ב?)תיה והוה מקלס קומי כליא. רבי שמואל בר רב יצחק היה לוקח בד (של) הדס והיה מקלס לפני כלה
והוה ר' זעירא חמי ליה ומיטמר מן קומוי. והיה רבי זעירא רואה לו ומסתתר מלפניו

(אמ'. חמי להדין ומטמר מן קומוי1)

אמ'. סבא איך הוא מבהית לן.

- - - - - -

אמר ראו לזה סבא איך הוא מבייש אותנו

וכיון דדמך הוה תלת שעין קלין וברקין בעלמא. וכיוון שנפטר היו שלוש שעות קולות וברקים בעולם
נפקת ברת קלא ואמרת. יצאה בת קול ואמרה
דמך ר' שמואל בר רב יצחק גמיל חסדיא. נפטר רבי שמואל בר רב יצחק גומל חסדים
נפקון למיגמול ליה חסד. יצאו לגמול לו חסד
נחתת אישתא מן שמיא ירדה אש מהשמים
ואיתעבידת כמין שבש(בה)[א] דנור בין ערסא לציבורא. ונעשתה כמין בד הדס של אש בין מיטתו לציבור
והוון ברייתא אמרין. והיו הבריות אומרים
חיוי דד(ן)[ין] סבא דקמת ליה שבישתיה. ראו שזה סבא עמד לו בד הדס

 

 

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 103 – 104

 

מקבילות

ירושלמי עבודה זרה פ"ג ה"א דף מב ע"ג עמ' 1394 (מקבילה חלקית ובשינויים)

בבלי כתובות יז ע"א (מקבילה חלקית ובשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש וסיפור

 

דיון קצר באגדה

האגדה שולבה בסוגיה בהקשר למשנה[1] שמציינת גמילות חסדים כאחד הדברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. בפתיחת האגדה נשאל מנין שגמילות החסדים היא בין דברים אלו, וכתשובה מובא הפסוק 'רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד' (משלי כ"א כ"א). ודורשים כי כל הרודף אחר עשיית צדקה וחסד ימצא 'כָבוֹד' בעולם הזה ו'חַיִּים' בעולם הבא. בסמוך מובא סיפור המאשש את המדרש.

רבי שמואל בר רב יצחק נהג להלל את הכלה ולשבחה,[2] כנראה, בנענוע של בד הדס,ורבי זירא היה מסתתר מפניו מפני שסבר שבכך הוא מבייש את כלל החכמים.[3] אולם משנפטר רבי שמואל בר רב יצחק במשך שלוש שעות היו רעמים וברקים, ואחר כך יצאה בת קול והודיעה על מותו. בעת ההלוויה הפריד בין מיטת הנפטר לציבור המלווה אותו כעין עמוד אש שנראה כמו ענף של הדס. ואמרו שהזכות אשר עמדה לו לרבי שמואל בר רב יצחק היא גמילות החסדים שנהג כאשר שימח את הכלה ביום חופתה באמצעות בד של הדס.

הקולות והברקים והאש במראה של ענף הדס, כל אלו הם סמלים המתקשרים לתורה וללימודה. הקולות והברקים נראו במעמד הר סיני בעת שניתנה התורה;[4] התורה נקראת אש ונמשלת לה,[5] וכמו כן האש אף מקיפה תלמידי חכמים הלומדים תורה;[6] ההדס, אחד מארבעת המינים, ונמשל לשלושת האבות ולשלוש ספירות: אברהם – חסד, יצחק – גבורה ויעקב – תפארת,[7] וכמו כן מסמל אנשים העושים מעשים טובים. בחירת המספר בסמלים אלו נועדה לעצים את דמותו של רבי שמואל בר רב יצחק ולאפיין אותו כתלמיד חכם, אוהב תורה, מקיים מצוותיה ובעל מעשים.

האגדה מאששת את הנאמר כי הרודף אחר גמילות חסדים זוכה לחיים בעולם הבא, שהרי כל שקרה במותו של רבי שמואל בר רב יצחק רומז לחיי העולם הבא.




[1] פאה פ"א מ"א.

[2] המילה 'מקלס' היא מילה עברית שמשמעה להלל ולשבח. מרבית הפרשנים כותבים שהיה מרקד לפני הכלה, ונראה, שהם מושפעים מהכתוב במקבילה בבבלי שם רקד החכם לפני הכלה.

[3] לא מובן מדוע חש כך רבי זירא. במקבילה בבבלי מסופר שרבי שמואל בר רב יצחק היה 'רוקד אתלת', כלומר, על רגליו וידו או על שתי ידיו ורגל, ואולי ריקוד מעין בייש חכמים, אך בסוגייתנו נאמר 'מקלס קומי כליא',..

[4] שמות י"ט ט"ז.

[5] לדוגמה, אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק מג ד"ה ארבעה נקראו, בבלי תענית ז ע"א, מסכת שמחות פ"ח הי"ב.

[6] ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א דף עז ע"ב

[7] ספר הזוהר, פרשת פנחס.