עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 103

 

מקבילות

ירושלמי קידושין פ"א ה"ז דף סא ע"ב עמ' 1157

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כג - י' הדברות פ' תליתאה (מקבילה חלקית ובשינויים)

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ט (מקבילה חלקית)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

עניינה של האגדה הוא מתן שכרן של מצוות שנלמדות ממצוות כיבוד הורים, נושא שבו עסקו אגדות קודמות.[1] בהקשר לכך צוטטו שני מדרשים שהביא רבי אחא בשם חכמים אחרים.

מדרש ראשון

רבי אחא הביא מדרש בשמו של רבי אבא בר כהנא על הפסוק 'אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע' (משלי ה ו'). הפסוק כפשוטו עוסק בפנייה לבן שייזהר מלהתפתות לאישה זרה, שנראה כי מדומה בפסוק לשיכורה, שאין דרכה ישרה, היא נעה במעגלים בלי לדעת לאן.[2]

רבי אבא בר כהנא דרש את הפסוק שלא כפשוטו; הפנייה היא לאדם שלא ישקול את מצוות התורה, לא יבחן איזוהי מצווה גדולה ואיזו קטנה, כי האל 'טלטל', העביר, הרחיק[3] את הידיעה על מתן השכר במצוותיה של תורה. כל זאת עשה האל כדי שיהיה האדם מקיים את כל המצוות באמונה שלא על מנת לקבל שכר.

מדרש שני

רבי אחא הביא בשם רבי יצחק מדרש על הפסוק 'מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים' (משלי ד' כ"ג). הפסוק כפשוטו מביא את דברי האב לבנו המצווה על הבן לשמור על מוסריות המחשבה,[4] כי המוסר הוא המוצא לחיים בין אם לטוב או לרע.

רבי יצחק דרש לשמור מכל משמר ולנצור את כל שנאמר בתורה, את כל המצוות קלות כחמורות, כי אין האדם יכול לדעת מהו שכר המצווה שממנה יזכה לחיים בעולם הזה ואפשר גם בעולם הבא.

שני המדרשים צורפו יחדיו כיוון שבשניהם מודגשת החשיבות בקיום המצוות כולן, משום שהאדם אינו יכול לדעת מהי המצווה שתְּזַכֶּה אותו בשכר. במדרש הראשון מובע הרעיון בכך שהאל הסתיר את מתן השכר על המצוות, כדי שאדם יקיימן באמונה, ואילו במדרש השני מובע אותו רעיון באמירה ישירה שאין האדם יודע מהו השכר על מצוות שמקיים.

---

[1] העניין נלמד גם ממצות שילוח הקן; ראו דברים רבה (מהד' ליברמן) פרשת כי תצא סימן ב,

[2] מרדכי זר כבוד, פיוש לספר משלי, עמ' כה.

[3] בן יהודה (כרך ד'), ערך 'טלטל', עמ' 1877.

[4] מקום המחשבה הוא הלב (מרדכי זר כבוד, פרוש לספר משלי, עמ' כג).