header2

כיבוד אב ואם – אגדה י

פ"א ה"א דף טו ע"ג – ע"ד עמ' 81

מקור תרגום
מילתיה דר' חייא בר ווא <<>> דבריו של רבי חייא בר ווא
אמר תנאר' יודן בן דורתי אמר שנה רבי יודן בן דורתי
דר' שמעון בן יוחי היא דתני. דרבי שמעון בן יוחי היא דתני
ר' שמעון בן יוחי או' רבי שמעון בן יוחי אומר
גדול הוא כיבוד אב ואם גדול הוא כיבוד אב ואם
שהעדיפו הק' יותר מכיבודו. שהעדיפו הקדוש יותר מכיבודו
נאמ' "כבד את אביך ואת אמך". נאמר כבד את אביך ואת אמך
ונאמ' "כבד את י'י מהונך". ונאמר כבד את י'י מהונך
(ב)[מ]מה את מכבדו [משיחננך]. ממה את מכבדו משיחננך
מפריש לקט שכחה ופיאה. מפריש לקט שכחה ופיאה
מפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שיני ומעשר עני וחלה. מפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני ומעשר עני וחלה
ועושה סוכה ולולב ושופר ותפילין וציצית. ועושה סוכה ולולב ושופר ותפילין וציצית
ומאכיל את העניים ואת הרעיבים ומשקה את הצמיאים. ומאכיל את העניים ואת הרעבים ומשקה את הצמאים
אם יש לך את חייב בכל אילו. אם יש לך אתה חייב בכל אילו
ואם אין לך אין את חייב באחת מהן. ואם אין לך אין אתה חייב באחת מהן
אבל כשהוא בא אצל כיבוד אב ואם. אבל כשהוא בא אצל כיבוד אב ואם
בין שיש לך הון בין שאין לך הון בין שיש לך הון בין שאין לך הון
"כבד את אביך ואת אמך" כבד את אביך ואת אמך
ואפי' את מסבב על הפתחים. ואפילו את מסבב על הפתחים

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 103

 

מקבילות

ירושלמי קידושין פ"א ה"ז דף סא ע"ב עמ' 1157

פסיקתא רבתי (מהד' איש שלום) פיסקא כג - י' הדברות פ' תליתאה

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

בסוגיה מפרטים מה מוטל על הבן לעשות בכיבוד האב, ונאמר: '...איזה כיבוד מאכיל ומשקה מלביש ומנעיל מכניס ומוציא'. ישנה מחלוקת בין חכמים אם ההוצאות הכרוכות הן משל האב או משל הבן. הונא בר חייא סבור כי ההוצאות הן משל האב, ורבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה מנמק את עמדתו. [1] רבי חייא בר ווא מביא דיעה חולקת, לפיה ההוצאות בכיבוד האב מוטלות על הבן. עמדתו המנומקת מתבססת על דברי רבי יודן בן דורתי הנשען על מדרש של רבי שמעון בן יוחאי.

באגדה זו מובא מדרשו של רבי שמעון בן יוחאי.

רבי שמעון בן יוחאי אמר 'גדול הוא כיבוד אב ואם שהעדיפו הק' יותר מכיבודו', ודרש את שני הפסוקים: 'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ' (שמות כ' י"ב) ו'כַּבֵּד אֶת יְהֹוָה מֵהוֹנֶךָ' (משלי ג' ט').[2]

את הפסוק השני הוא דרש כפשוטו, האדם מכבד את האל ומקיים את מצוותיו, היינו, מפריש מתנות עניים, מתנות כהונה, ומעשרות ללויים, ואף מקיים מצוות כמו הפרשת חלה, בניית סוכה, כמו כן רוכש לולב, תפילין וציצית, ונוסף על כך נותן צדקה. כל המצוות שמנה הדרשן מקיים האדם בכספו, הוא מוציא מהונו. ומכאן דרש רבי שמעון בן יוחאי את הפסוק 'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ', כל ההוצאות הכרוכות בכיבוד הורים מוטלות על הבן. אלא שיש שוני אשר מסביר מדוע אמר הדרשן: 'גדול הוא כיבוד אב ואם שהעדיפו הק' יותר מכיבודו'. כיוון שב'כַּבֵּד אֶת יְהֹוָה מֵהוֹנֶךָ', אם יש לאדם הון, הרי שמפריש מהונו, ואם אין לא הוא פטור. לעומת זאת ב'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ', לא נאמר 'מֵהוֹנֶךָ', ומכאן מובן שאפילו אין לאדם הון הוא חייב בכבוד הוריו, ובמקרה זה ייתן להם כל שיש לו, ואם אין לו יחזר על הפתחים.

באגדה אם כן מוצגת דעה מנוגדת לעמדתו של הונא בר חייא שאמר: 'משל זקן', כלומר, ההוצאות הן משל האב. לפי ההמדרש ההוצאות הן משל הבן, ועליו לכבד הוריו ולדאוג למחסורם אפילו יצטרך לחזר על הפתחים לשם כך.



[1] '...ולא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינא מניין אפילו אמר ליה אביו השלך את הארנקי לים שישמע לו בההיא דאית ליה חורן ובעושה נחת רוח לאביו'.

[2] על דרך השוואת שני הפסוקים ראו כיבוד אב ואם – אגדה ט פ"א ה"א דף טו ע"ג עמ' 80