header2

כיבוד אב ואם – אגדה ה

פ"א ה"א דף טו ע"ג עמ' 80

מקור תרגום
אמו שלר' ישמעאל באה וקבלה עליו לרבותינו. אמו של רבי ישמעאל באה וקבלה עליו לרבותינו
אמ' להן. אמר להן
געורו בישמעאל בני שאינו נוהג בי בכבוד. גערו בישמעאל בני שאינו נוהג בי בכבוד
באותה שעה התכרכמו פניהן שלרבותינו. באותה שעה נתכרכמו פניהן של רבותינו
אמרו. איפשר לית ר' ישמעאל נוהג בכבוד אבתיו. אמרו אפשר אין רבי ישמעאל נוהג בכבוד אבותיו
אמרו לה. מה עבד ליך. אמרו לה מה עשה לך
אמרה. כדו נפק מבית וועדה אמרה כאשר[1] יצא מבית הוועד
אנא בעיא משזגה ריגלוי ומישתי מהן אני בקשתי לשטוף[2] רגליו ולשתות מהן
ולא שביק לי. ולא הניח לי
אמרו לו. אמרו לו
הואיל והוא רצונה הוא כבודה. הואיל והוא רצונה הוא כבודה

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 102

 

מקבילות

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כג - י' הדברות פ' תליתאה

ירושלמי קידושין פ"א ה"ז דף סא ע"ב עמ' 1156

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

סיפור

 

עיון קצר באגדה

העיסוק בכיבוד הורים מצוי בסוגיה בעקבות המשנה (פאה פ"א מ"א) בה מנויות המצוות שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא. כיבוד הורים הינה אחת ממצוות אילו. ובהקשר לכך מובא הסיפור שלהלן.

אימו של רבי ישמעאל באה לפני חכמים ובקשה מהם לגעור בבנה על שאינו נוהג בה בכבוד.

תלונת האם מעמידה את החכמים בדילמה. מחד גיסא תלונת אם על בנה, יש להניח שיש בה אמת ולו אמת סובייקטיבית, ומחמת אפשרות זו הצהיבו[3] פני חכמים מבושה. מאידך גיסא תמיהת חכמים גדולה, שכן לא יעלה על הדעת כי רבי ישמעאל אינו נוהג כבוד באימו.

לשאלתם של חכמים מתארת האם את האירוע בו לא כיבד אותה בנה רבי ישמעאל. כאשר יצא רבי ישמעאל מבית הוועד לביתו ביקשה האם לשטוף את רגליו ולשתות את המים בהם נרחצו הרגלים, אך רבי ישמעאל סירב לבקשתה. האירוע עליו מתלוננת האם על בנה לפני גדולי החכמים בדורו כי אינו נוהג כהלכה הוא על מקרה אפור ולא ברור או מקרה חריג שלא ודאי אם יש מקום לכבד את ההורים בדרך זו.

בפני רבי ישמעאל ניצבה השאלה, אם מצוות כיבוד הורים הינה מצווה תמידית הנוהגת בכל מקרה או קיימים מקרים חריגים בהם בטלה מצווה זו. רבי ישמעאל פסק לעצמו כי במקרים חריגים בטלה מצוות כיבוד הורים, ואילו החכמים סברו כי גם במקרה החריג יש לקיים את המצווה, שכן 'רצון האם כבודה'.



[1] סוקולוף, ערך 'כיד', עמ' 250.

[2]. סוקולוף, ערך 'שזג', עמ' 543.

[3]ההסבר לנתכרכמו על פי מילונו של בן יהודה (כרך ה), ערך 'כרכם', עמ' 2520 – 2521 'נעשה כעין הכרכום, ובהשאלה הפנים נעשו ירוקים (צהובים) מבושה'.