עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 101

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

באגדה זו מובאים מדרשים שנועדו להמחיש את דרכם של יחידים שביגיעתם בתורה זכו לכוון את דרכם כמו שנאמר למשה בסיני.

רבי יהודה הנשיא דרש הפסוק 'תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן' (מלאכי ב' ו'). לפי פשוטו של מקרא פונה הנביא מלאכי אל הכוהנים, מנהיגי העם, ומתרה בהם שלא לזלזל בעבודת האל, אלא ללכת בדרכם של ראשוני הלויים,[1] כפי שמתוארת בפסוק,[2] כדי שהברית בין האלוהים לבין הלוויים תתקיים. אולם רבי דרש את כפילות הרעיונות ברישא של הפסוק באופן שונה. את 'תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ' כדברים אותם שמע אהרן מפי משה, ואת 'וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו' כדברים שאותם לא שמע מפי משה אולם על ידי יגיעתו בתורה הגיע לדברים נכונים כפי שנמסרו למשה בסיני.

מדרש נוסף מופנה לכל אדם, בין אם תלמיד חכם בין אם הדיוט, והוא נאמר על ידי חכמים על הפסוק 'כִּי יְהֹוָה יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד' (משלי ג' כ"ו). הפסוק כפשוטו מוסר את עצת האב לבנו שישים מבטחו באל, והוא ישמור אותו מהילכד ברשתם של רשעים.[3] אולם חכמים בנו דרשתם על כפל המשמעות של המילה 'כִסְלֶךָ', איוולת ותקווה, מבטח,[4] ובחרו במשמעות איוולת. וכך 'כִּי יְהֹוָה יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ' נדרש כדברים שבהם אתה כסיל, לא למדת מרבותיך,[5] ואינך יודע אותם, האל ישמור מהילכד בשל חוסר ידיעה, אך ניתן להשיג את הידע על ידי התייגעות בתורה.[6]

בהמשך דורש רבי דוסא את 'מִלָּכֶד' כהיכשלות הוראה, היינו החכם המתייגע ללמוד בתורה לא ייכשל בהוראה; חכמים דורשים שהמתייגעים בתורה לא יילכדו בעבירה, ואילו רבי לוי דורש את הסיפא של הפסוק כהצלה ממזיקים.[7]

---

[1] הכוונה כנראה לאהרן ואפשר לפנחס. ראו שמות ד' י"ד; במדבר י"ז ט"ז – כ"ד, י"ח י"ט.

[2] רד"ק מפרש את הפסוק: 'תורת אמת היתה בפיהו - כמו שהיתה תורת ה' בפיו שהיה מורה אותה לרבים כן היתה בלבו זהו תורת אמת שלא היה אחד בפה ואחד בלב זהו ועולה לא נמצא בשפתיו: בשלום ובמישור הלך אתי - בשלום שהיה דבק בי לעשות חפצי על דרך יעשה שלום לי ובמישור שהלך בדרכי בני אדם בדרך ישרה ובשניהם הוא אתי כי באלה חפצתי לעשות חסד ומשפט וצדקה בארץ ורבים השיב מעון שהיה מורה התורה תמיד לכל ורבים שמעו לו והשיבם מעון'.

[3] יהודה קיל, פירוש לספר משלי (דעת מקרא), עמ' יח.

[4] בן יהודה, ערכים 'כֶּסֶל' ו'כֵּסֶל', עמ' 2464 – 2465.

[5] פירוש זה נעשה על ידי הקבלה למדרש הראשון 'שלא שמע מפי רבו'.

[6] מן הראוי לציין כי המדרש מאולץ, והגר"א אינו רואה בסיפא של הפסוק 'וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד' המשך למדרש אלא מדרש נפרד.

[7] מדרש זה אינו משתלב עם יגיעה בתורה, לכן אפשר כי צורף אגב גררה אחר מדרשי הפסוק.