עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 101

 

מקבילות

ירושלמי שביעית פ"א ה"ה (ה"ו בכ"י ליידן) דף לג ע"ב עמ' 181

ירושלמי שבת פ"א ה"ד דף ג ע"ד עמ' 373

ירושלמי סוכה פ"ד ה"א דף נד ע"ב עמ' 649

ירושלמי כתובות פ"ח הי"א (ה"ח בכ"י ליידן) דף לב ע"ג עמ' 996

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה א ד"ה את השמים ואת הארץ עמ' 12

קטעי מדרשים - גניזה (מאן) א. נוסח ארוך של התחלת מדרש תנחומא לבראשית עמוד יד

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק א סימן א

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

באגדתנו מובא מדרש של רבי מנא על חלק הפסוק שמסיים את שירת האזינו 'כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם'[1] לפי הפסוק פונה משה לעם כדי שיכוון דעתו למצוות שאמר, יעבירם הלאה לבניו ובל יראה בדבר תורה איזשהו כדבר ריק, כלומר חסר משמעות.[2]

רבי מנא דורש את חלק הפסוק 'כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם' כאומר שאין דבר בתורה שהוא 'ריק', כל דבר ניתן לחקור, להעמיק בו ולהבין כוונתו. את המילה 'מִכֶּ֔ם' הוא דורש כסיבה לכך שיש ודבר בתורה נראה ריק. כלומר, אם דבר נראה ריק, כי אז הוא נובע 'מכם', בגללכם. כדי להבהיר דבריו הוא שואל למה נראה הדבר ריק, ומשיב מפני שאין הם יגעים בו, אין מתעמקים כדי להבינו.

הדרשן אינו מתייחס להעברת המסורת באמצעות חינוך הבנים, אלא לאדם המבוגר שדרכו מוטעית, ועליו לתקנה.

בחלקה השני של האגדה מחזק הדרשן את דבריו בתשובתו כי דבר התורה 'כִּי הוּא חַיֵּיכֶם', כשאדם עמל ויגע בלימוד התורה, היא חייו, כי זוכה לכוון לאמת.

שני חלקי המדרש בנויים באופן דומה: בשניהם שאלה המתייחסת לפסוק, בחלק הראשון לבירור הסיבה, ובשני לבירור הזמן. בשניהם התשובה המתייחסת ליגיעה בתורה, בחלק הראשון התשובה על דרך השלילה, כשאין יגעים בתורה ה'ריק' הוא באדם, ובשני – על דרך החיוב, התורה היא מקור חיים כאשר יגעים ועמלים בה.

האגדה הקודמת הסתיימה באמירה: 'סוף הוא מתקיים כמה שנאמר למשה בסיני', והכוונה היא שבית דין אשר מתייגע מצליח לכוון אל האמת ולהגיע לדין נכון כמו שנאמר למשה בסיני.

אגדה זו הנפתחת במונח 'ואתייא' קושרת את המדרש לדברי בעל הסוגיה באגדה הקודמת; באגדה הקודמת עסקו בבית הדין שנותן נפשו כדי להגיע לחקר האמת, ובאגדה זו מתמקדים באדם היחיד.

---

[1] 'כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ' (דברים לב מז).

[2] אהרן מירסקי, פירוש לספר דברים (דעת מקרא), עמ' תעא. רש"י מפרש: 'לא לחינם אתם יגעים בה כי הרבה שכר תלוי בה כי הוא חייכם', ומוסיף גם פירוש אחר 'אין לך דבר ריקן בתורה שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר'. (רש"י דברים לב מז). )נראה כי רש"י מסתמך על הסיפא של הפסוק וגם על מסורת לימוד התורה בעם ישראל.