מזוזה

מזוזה[1]

קביעת מזוזה בפתחי הבתים והשערים היא מצוות עשה, שנאמר 'וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ'(דברים י"א כ'). המזוזה מונחת באלכסון בתחילת השליש העליון של גובה הפתח (בבלי מנחות לג ע"א) כנגד צד ימין של הנכנס.

המזוזה עשויה יריעת קלף, שכתובות עליה בדיו מיוחד ובכתב יד של סופר סת"ם שתי פרשיות מהתורה: הפרשה האחת, מ'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד' ועד 'וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ' (דברים ו' ד' – ט'). הפרשה השנייה, מ'ְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי...' ועד '...לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ' (דברים יא י"ג – כ"א)

המלה 'שדי' הנכתבת בחלקה החיצון של המזוזה, היא, כידוע, אחד מכינוייו של הקדוש ברוך הוא, וכיוון שנמצאת על משקוף דלתות הכניסה, יש בה רמז בנוטריקון: שומר דלתות ישראל.

[1] ההגדרה מתבססת על יהודה מרטון, ערך 'מזוזה', אנציקלופדיה עברית (כרך כב), עמ' 896 – 898.