header2

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם

פ"ט ה"ה דף יד ע"ד עמ' 76

מקור תרגום
אמ' ר' אלעזר בשם ר' חנינא. אמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא
תלמידי חכמ' מרבים שלום בעולם. תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם
מה טעם. מה טעם
"וכל בנייך לימודי י'י ורב שלום בנייך". וכל בנייך לימודי י'י ורב שלום בנייך

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 99

 

מקבילות

אבות דרבי נתן נוסחא ב (מהד' שכטר) פרק מח ד"ה אמר רבי אלעזר עמ' 134

בבלי ברכות סד ע"א (בשינויים)

בבלי יבמות דף קכב ע"ב

בבלי נזיר דף סו ע"ב

בבלי כריתות כח ע"ב

בבלי תמיד דף לב ע"ב

איכה רבה (בובר) פרשה ה כב

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קכב [ז] (קכב ו)

תנא דבי אליהו אליהו זוטא (איש שלום) פרשה יז (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סיום התפילה ד"ה ולאחר שסיים

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר מעמדות

רש"י מסכת יבמות דף קכב עמוד ב ד"ה הכי גרסינן[1]

רמב"ם סדר תפילות כל השנה

רמב"ם סדר תפילות נוסח הקדיש

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

מסכת ברכות מסתיימת במימרת רבי אלעזר המוסר בשם רבי חנינא כי תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.[2] אפשר כי כוונת האומר הייתה שבזכות תלמידי חכמים מרבה האל שלום בעולם,[3] ואפשר כי במעשיהם ובהלכתם שעל פי התורה הם מרבים שלום, ויש המפרשים כי לימודם ומעשיהם הוא לשם שמים וזהו למעשה השלום בעולם.[4]

לאישוש הרעיון מובא הפסוק 'וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהֹוָה וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ' (ישעיהו נ"ד י"ג). כפשוטו מדבר הרישא של הפסוק בבני ירושלים[5] או בני העם שיהיו תלמידי האל, כלומר יודעי תורתו, ובסיפא נאמר כי יהיה להם שלום רב, במובן של שלמות, אושר והצלחה מרובים.[6]

הדרשן התייחס לכפילות המילה 'בָּנַיִךְ', וכיוון שהמילה החותמת את הפסוק מיותרת, הוא קשר אותה לשלום וקבע כי הם, תלמידי החכמים, מרבים שלום בעולם.[7]

יש לתת את הדעת כי הן בירושלמי הן בכל המקבילות שבבבלי מצויה הדרשה בסיומה של מסכת.[8]



[1] רש"י מצטט את גרסת הירושלמי; הדבר ברור מד"ה ומכך שלא הוסיף את 'אל תיקרי בניך אלא בניך' המצוי בבבלי ברכות.

[2] מן הראוי לציין שאין למימרה קשר לעניין בו עוסקת הסוגיה.

[3] מהר"ם חביב על מקום ד"ה מ"ט וכל בניך למודי ה';

[4]מהרש"א חידושי אגדות בבלי ברכות סד ע"א ד"ה ת"ח מרבים שלום וכו'.

[5] הפסוק הוא חלק מנבואה על ירושלים.

[6] עמוס חכם, פרוש לספר ישעיהו, עמ' תקפד – תקפה.

[7] הפני משה על הדף ד"ה מה טעם.

[8] חוץ ממסכת תמיד.