עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 99

 

מקבילות

מדרש שמואל (בובר) פרשה א

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה

 

עיון קצר באגדה

הקשרה של האגדה הוא למימרתו של רבי סימון 'העושה תורתו לעיתים הרי זה מיפר ברית',[4] שמובנה כי אין ללמוד תורה רק לפעמים, אלא שעל האדם להקדיש לה את מרב הזמן ככל יכולתו. אגדה זו ממשיכה אותו הרעיון באמצעות מימרות של רבי אלעזר, ורבי יונה בשם רבי יוסי בן גזירה.

מימרתו של רבי אלעזר

רבי אלעזר בונה את מימרתו על השוואה; כשם שתינוק צריך לינוק בכל שעה שביום, כן צריך אדם מישראל ללמוד תורה בכל שעות היום. בבסיס ההשוואה מצויה התפיסה כי כשם שחלב האם הוא מקור החיות של התינוק, כן היא התורה, ככתוב 'עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר'  (משלי ג' י"ח), תּוֹרַת חָכָם - מְקוֹר חַיִּים, לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת (משלי י"ג י"ד).

מימרות רבי יונה בשם רבי יוסי גזירה

שתי המימרות מובאות בתקבולת ניגודית:

          כל פיטטיא בישין ופיטטיא דאוריתא  טבין

          כל כדבייא  טבין  וכדבייא  דאוריתא בישין

המסר בהן ברור, כל פטפוט בענייני תורה הוא טוב, ואילו כל דחייה של ענייני תורה הוא רע. עם זאת הן נראות כאימרות חוכמה הבאות לחנך את האדם ולהעביר לו מסר בדבר דרך החיים הטובה, אין בהן מסר חד וברור כמימרת רבי אלעזר בעניין הצורך ללמוד תורה בכל שעות היום.

---