עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 98 – 99

 

מקבילות

בבלי ברכות נד ע"א

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

 

עיון קצר באגדה

המשנה[1] מפרטת שינויים אותם תקנו חכמים במטבע הברכות, ואחד מהם הוא שינוי בדרך שאילת שלום, בין אדם לרעהו, לה הוסיפו חכמים אזכור שם האל. תוספת שם האל בשאילת השלום עלולה להתפרש כזלזול בשמו של האל,[2] ומסיבה זו טרחו חכמים לעגן את השינוי בדרך ברכתו של בועז לקוצרים, ותשובתם לו. ניתן למצוא את הבסיס לברכתו של בועז בברכה הקדומה של מלאך האל לגדעון 'וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהֹוָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהֹוָה עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל' (שופטים ו' י"ב).

עיגון נוסף לברכתו של בועז מוצאים חכמים בפסוק 'שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ' (משלי כ"ג כ"ב). המפרשים[3] קוראים "אמך" "כאומתך" וטוענים: 'אל תבוז את בועז לאמר שמדעתו עשה, אלא למוד מזקני אומתך כי יש לו על מי להסמך...'.

בעל הסוגיה מנתק את הבנת הפסוק מהקשרו במשנה[4] באמצעות שני הסברים:

-        האחד מובא בשם רבי יוסי בר בון הדורש את 'אמך' כ'תורה' ולהבנתו גם אם 'נתיישנו' דברי תורה בפיך, שכן נלמדו פעמים מספר, אל תעזבם כשם שאין אתה עוזב את אמך שזקנה.

-        השני מובא בשמו של רבי זעירא הדורש 'אמך' כאומתך' (אומה שלך). להסברו 'אם נזדקנה אומתך' משמע נחלשה האומה בקיומן של מצוות,[5] ויש לגדור פרצה זו. אסמכתא לפירושו מוצא רבי זעירא במעשהו של אלקנה המתואר בפסוק 'וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִזְבֹּחַ לַיהֹוָה צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה...' (שמואל אא א' ג'). על מעשה אלקנה נאמר במדרש[6] כי היה מאריך דרכו וסובב בערים כדי לעודד את מצוות העלייה לרגל.

---

[1] משנה ברכות פ"ט מ"ה.

[2] ראו אגדה קודמת.

[3] ראו בעל הפני משה ובעל ספר חרדים. ר"ש סיריליאו מביא בשם הערוך הבנה המתייחסת למילה "לאמך" כמתייחסת לתקנה "אל תאמר שזו התקנה לא היתה אלא בימות הראשונים ובעת מלכותם ועכשיו אנחנו נבזין ושפלים ואין אנו חייבים בתקנה זו..."

[4] .אפשר כי הסברו של הרמב"ם המנתק בין הבנת הפסוק והקשרו למשנה הולך בעקבות מהלכו של בעל הסוגיא. ראו את הסבר הרמב"ם בפירושו ללמשנה "אינו ראיה על מה שלפניו כלומר שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם, אלא בא ללמד שלא להקל בתקנות חכמים אף על פי שנתישנו ורחק זמן אותה תקנה"

[5] ראו בעל ספר חרדים ומהר"א פולדא.

[6]תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה ט.