עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 98

 

מקבילות

ירושלמי תענית פ"ג ה"ט דף טו ע"ד עמ' 721 (מקבילה חלקית)

בבלי שבת לב ע"ב (מקבילה חלקית)

בבלי תענית כב ע"א (מקבילה חלקית)

ויקרא רבה (מהד' מרגליות) פרשת בחוקותי לה עמ' תתלב (מקבילה חלקית)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה

 

עיון קצר באגדה

באגדה הקודמת מפורטות תקנות שבית דין של מעלה הסכים עם חכמי ישראל בית דין של מטה, ואחת מהן היא התקנה בעניין הפרשת תרומות ומעשרות שקיבלו עליהם עולי בבל, על אף שמעיקר הדין לא היו חייבים במצווה זו. קבלת התקנה על ידי בית דין של מעלה נשענה על דרישת הפסוק 'הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי' (מלאכי ג' י').

עניינה של האגדה בה אנו עוסקים היא בהבנת הסיפא של הפסוק 'עַד בְּלִי דָי'.

פירוש אחד מובא על ידי רבי יוסי בר שמעון בר בא בשם רבי יוחנן; כוונת הביטוי 'עד בלי די' היא דבר שאי אפשר לומר לו די, כגון גשמים שאין לבקש את הפסקת ירידתם.[1]

פירוש שני מובא על ידי רבי ברכיה ורב אבא בר עילאי בשם רב: 'עד שייבלו שפתותיכם מלומר דיינו ברכות דיינו ברכות'. דברי רב ניתנים להבנה בכמה אפשרויות:

-        עניינה של האמירה הוא ברוב גשמים.[2]

-        'ייבלו' הוא במובן 'ילאו', משמע יתעייפו, ומכאן שיתעייפו השפתיים מלומר דיינו בברכה המוענקת.[3] לפי הסבר זה אין הברכה מצטמצמת בגשמים בלבד.

-        בדומה למזמור המצוי בהגדה של פסח: 'כמה מעלות טובות למקום עלינו, אילו וכו' דיינו וכו' דיינו', משמעות האמירה 'דיינו ברכות' היא ברכה המורכבת מהרבה ברכות, וייבלו השפתיים מלומר על כל ברכה וברכה דיינו.

---

[1] ראו הפני משה ומהר"א פולדא על הדף.

[2] הפני משה על הדף.

[3] ר"ש סירלאו על הדף.