עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 98

 

מקבילות

בבלי ברכות סב ע"א (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

פסקת המשנה[1] 'לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים...' מבהירה כי אל לו לאדם לנהוג בזלזול, בקלות ראש, כלפי שער המזרח, ומנמקת כי שער זה מכוון כלפי קודש הקדשים.[2]

בעל הסוגיה מביא שתי ברייתות שעניינן כיצד יש לנהוג בכבוד: 'המטיל מים הרי זה הופך פניו כלפי צפון. המיסך את רגליו הרי זה הופך פניו כלפי דרום' והשנייה 'המיסך את רגליו לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב אלא לצדדין'.[3] ר' יהודה אמר שכך היה בבית המקדש, רבי יוסי אמר כי מדובר מן הצופים ולפנים, ואילו רבי עקיבא קבע שכך הוא בכל מקום ובלבד במקום שאין בו כותל.[4]

רבי עקיבא סיפר לחבריו או תלמידיו[5] כי נכנס כדרך שימוש תלמידי חכמים אצל רבם[6] לראות כיצד רבי יהושע בן חנניה נוהג הלכה למעשה. לשאלתם תיאר כי ראה אותו יושב ולא עומד, פניו מצפון לדרום,[7] ולא פירע, כלומר, לא פשט את בגדיו אלא לאחר שישב, שיפשף, היינו ניקה את המקום ורק אז ישב, ולאחר מכן קינח את גופו ביד שמאל.[8]

סתם התלמוד מוסיף כי שמעון בן עזאי סיפר נכנס לראות את רבי עקיבא רבו וראה שנהג כך הלכה למעשה.

---

[1] משנה ברכות פ"ט מ"ה.

[2]ואין אדם מתיירא מעצם המקדש אלא ממי שהזהיר עליו. ראו בבלי יבמות ו ע"ב.

[3] בתוספתא מצויה ברייתא: 'המיסך את רגליו פניו כלפי העם המיטיל את המים אחוריו כלפי קדש' [מגילה (מהד' ליברמן) פ"ג הכ"ו עמ' 361]

[4] על פירושם ראו ליברמן, תוספתא כפשוטה עמ' 1205 – 1206 לתוספתא מגילה (מהד' ליברמן) פ"ג הלכה כ"ו עמ' 361.

[5] ראו במקבילה בבבלי, שם מפורש כי סיפר לתלמידיו.

[6] ראו פירוט על הסבר זה במקבילה בבלי. רבי עקיבא הוא צעיר לעומת רבי יהושע בן חנניה הזקן.

[7] ראו מראה פנים על המקום" דקאמר יושב וצידו כלפי מערב והיינו שלא היה נפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום וכדקאמר התם והוי צידו כלפי מערב.

[8] הסברים שונים ניתנו על ידי חכמים שונים למעשה זה. ראה ב. ברכות סב,ב " מפני מה אין מקנחין בימין אלא בשמאל? אמר רבא: מפני שהתורה ניתנה בימין, שנאמר מימינו אש דת למו. רבה בר בר חנה אמר: מפני שהיא קרובה לפה. ורבי שמעון בן לקיש אמר: מפני שקושר בה תפילין. רב נחמן בר יצחק אמר: מפני שמראה בה טעמי תורה. כתנאי, רבי אליעזר אומר: מפני שאוכל בה. רבי יהושע אומר: מפני שכותב בה. רבי עקיבא אומר: מפני שמראה בה טעמי תורה.