עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 98 (בשינויים)

מקבילות

ירושלמי סוטה פ"ה ה"ה דף כ ע"ג עמ' 930 (בשינויים)

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

אנקדוטה ומדרש

עיון קצר באגדה

האגדה הקודמת עסקה בדרשתו של רבי עקיבא לפסוק 'וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ' (דברים ו' ה), ובמיוחד לאהבת האל בכל נפשו גם כשנוטלים חייו.

באגדה שלפנינו מובא בשם רבי עקיבא מדרש שעניינו עבודת האל ביראה.

נחמיה עימוסני למד שתים עשרה שנה אצל רבי עקיבא,[1] ובמסגרת זו למד ממנו את הכלל 'את וגם ריבוי אך ורק מיעוט'. כאשר מילת היחס 'את' ומילת החיבור 'גם' מופיעות בפסוק, ולכאורה מיותרות, הרי הן באות להוסיף על הכתוב במפורש, ואילו מילות החיבור 'אך' ו'רק' מגמתן למעט. [2]

נחמיה עימוסני שאל את רבו למשמעות המילה 'את' בפסוק 'אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא...', ורבי עקיבא ענה כי 'את' בא לרבות אותו, את האל, ואת תורתו. היראה היא גם לתורה, ראוי ללמוד אותה ביראת כבוד כשם שראוי להיות ירא אלוהים.

[1] הסיפור מבאר כי נחמיה עימסוני 'שימש' את רבי עקיבא, משמע לימוד הכולל אפשרות של לימוד גם מהתנהגות הרב גם בחיי היום יום.

[2] יעקב נחום אפשטין, מבואות לספרות התנאים, משנה תוספתא ומדרשי ההלכה, עמ' 644.