עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 97

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה, מדרש

 

עיון קצר באגדה

ברישא של המשנה[6] נאמר: 'חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה...', ובסמוך מובא הפסוק 'וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ' (דברים ו' ה) שאותו דורש בעל המשנה כסימוכין להלכה.[7] עניינה של אגדתנו במדרש על פסוק שונה שמביא רבי ברכיה בשם רבי לוי.

רבי לוי מעגן את המשנה בפסוק 'וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְהוָה' (תהילים צ"ב ט'); הפסוק כפשוטו מבטא כי האל הוא 'מָרוֹם', היינו עליון מעל לכולם,[8] ולכן דרש ואמר : 'לעולם ידך על העליונה'.[9] בסמוך משווה האמורא[10] את ההבדל בין יחסו של האדם לאל לעומת יחסו לשליט בשר ודם. אל השליט מתייחסים כאל אדם, לכן כאשר הוא מזכה בדין מהללים אותו, וכאשר מעניש כועסים, מביעים אי הסכמה למעשהו. לעומת זאת את האל מקבלים כעליון, אין עוררין על דינו, מברכים על הטובה ועל הרעה.

בתחילת ההשוואה בין השליט לאל ובסיומה[11] מובא אותו המשפט 'לעולם ידך על העליונה', מסגרת המדגישה את עליונות האל.

דרישת המשנה מהאדם 'לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה' דורשת תעצומות נפש. כשאדם מברך על הרעה בכל לבבו, בכל נפשו ומאודו, הרי הוא מצדיק עליו את הדין מתוך אמונה. באגדה אין רבי לוי אומר זאת מפורשות, ואפשר כי אמירתו 'לעולם ידך על העליונה' באה להזהיר את האדם, להזכיר לו כי תמיד עליו להצדיק את הדין.

---

[1] סוקולוף, ערך 'דימוס', עמ' 146.

[2] סוקולוף, ערך 'קלס', עמ' 494.

[3] סוקולוף, ערך 'ספיקולה', עמ' 385.

[4] ערוך השלם ח, ערך 'רן', עמ' 283.

[5] סוקולוף, ערך 'שטף', עמ' 545 (ההסבר בסעיף 2).

[6] ברכות פ"ט ה"ה.

[7]'ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך ובכל מאדך בכל ממונך'.

[8] וכך הוא המובן גם אם סבורים שהכוונה ב'מָרוֹם'.

[9] הפני משה (על הדף ד"ה לעולם ידך על העליונה) פרש: 'בין לדין בין לרחמים לפיכך מברכין על הרעה כשם שמברכין על הטובה', אך נראה, כי התבסס על הכתוב במשנה 'דבר אחר בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו במאד מאד', שזהו מדרש נוסף שמובא בה על 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ'.

שבה מובא מדרש אחר לפסוק 'וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָָ ... וּבְכָל מְאֹדֶךָ':

[10] ואפשר העורך, סתם התלמוד.

[11] בסיום שוני קל לא משמעותי.