עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 96 – 97

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח אחרים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

רבי יהודה בן פזי הביא שני מדרשים מבית מדרשו של רבי ינאי; הראשון עסק בכוח תפילתה של רחל אימנו לשנות את העובר של לאה מזכר לנקבה.[1] המדרש השני מובא באגדתנו.

בתחילת דבריו אומר הדרשן כי רחל הייתה מנביאות הראשונות,[2] באופן זה מובן כי רק מכוח נבואתה ידעה שהיא תלד ליעקב רק עוד בן אחד.[3] לאישוש דורש בעל האגדה את הפסוק 'יֹסֵף יְהֹוָה לִי בֵּן אַחֵר' (בראשית ל' כ"ד), ומדגיש כי בתפילתה לא אמרה 'בנים אחרים'[4] אלא בן אחד בלבד.

לפי פשוטו של מקרא רחל ביקשה מהאל בן נוסף וביטאה זאת בשם 'יוֹסֵף' שנתנה לבנה שילדה עתה. אין בבקשה זו משום הסתפקות רק בבן אחד ולא יותר.

במשנה[5] נאמר: '...היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא...'. לאור זאת מדגיש בעל האגדה כי רחל אימנו היתה נביאה היתה, ובאופן זה אין בקשתה תפילת שווא.

---

[1] ראו לעיל אגדה קודמת.

[2] אין מקור מקראי בו היא מוצגת כנביאה.

[3] ראו הפני משה על המקום ד"ה מאחר שנתפללה רחל, וגם ד"ה מנביאות הראשונות היתה.

[4] בעל האגדה מניח שכול אישה הייתה מתפללת לעוד בנים ולא רק לעוד אחד.

[5] ברכות פ"ט ה"ג.