עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 96

 

מקבילות

בראשית רבה (מהד' תיאודור אלבק) פרשה ע"ב סימן ו' עמ' 844 – 845 (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח אחרים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש המרחיב את הסיפור המקראי.

 

עיון קצר באגדה

במשנה נאמר "והצועק לשעבר הרי זה תפלת שוא. כיצד הייתה אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא". בסוגיה דנים אמוראים עד מתי צעקתו מועילה ומאימתי אינה מועילה. בהמשך מסופרת האגדה.

לאה נתעברה ללדת זכר, בן שביעי ליעקב, אך רחל בכוח תפילתה מנעה זאת, ובמקום זכר נולדה נקבה, היא דינה.[1] סתם המספר ולא הסביר למה התפללה רחל שלאה תלד בת, אך פרשנים מציעים הסבר, כגון שהיתה נביאה וידעה כמה בנים עתיד יעקב להוליד, ורצתה כי יהיה הבן הנוסף ממנה,[2] בעל מראה הפנים מסביר כי בנותנה לבנה בכורה את השם יוסף אמרה: 'יֹסֵף יְהֹוָה לִי בֵּן אַחֵר' (בראשית ל' כ"ד), נשמע לה האל, ועוברה של לאה לנקבה. ואפשר גם כי רחל בקנאתה רצתה למנוע לידת בן זכר נוסף.

כהוכחה לתוצאות תפילת רחל מובא מדרש על הפסוק 'וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה' (בראשית ל' כ"א). לפי פשוטו של מקרא, אחר לידת הבן השישי ילדה לאה את דינה,

אך הדרשן דרש את 'אַחַר' בהקשר לתפילתה של רחל, לאחר התפילה נולדה בת ולא בן.

---

[1]במדרשים מאוחרים [תנחומא (מהד' בובר) פרשת ויצא סימן יט, תנחומא (מהד' ורשה) סימן ח', מדרש אגדה (מהד' בובר) ויצא סימן כ"א) ישנה גירסה לפיה לאה התפללה שתלד בת, וזאת למען אחותה רחל.

[2] ראו הפני משה על הדף.