header2

אורח רע, אורח טוב

פ"ט ה"א דף יג ע"ג עמ' 69

מקור תרגום
וכן היה בן זומא או'. וכן היה בן זומא אומר
אורח רע מהו או'. אורח רע מהו אומר
וכי מה אכלתי משלבעל הבית וכי מה אכלתי משל בעל הבית
וכי מה שתיתי משלבעל. וכי מה שתיתי משל בעל (הבית)
חתיכה אחת אכלתי לו. כוס יין שתיתי לו. חתיכה אחת אכלתי לו כוס יין שתיתי לו
וכל טורח שטרח לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו. וכל טורח שטרח לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו.
אבל אורח טוב או'. אבל אורח טוב אומר
ברוך בעל הבית. זכור בעל הבית לטובה. ברוך בעל הבית זכור בעל הבית לטובה
כמה יין הביא לפניי. כמה יין הביא לפני
כמה חתיכות הביא לפניי. כמה חתיכות הביא לפני
כמה טורח טרח לפניי. כמה טורח טרח לפני
כל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי. כל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי
וכן הוא או'. וכן הוא אומר
"זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים". זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים

 

 

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 93

 

מקבילות

תוספתא (מהד' ליברמן) ברכות פ"ו ה"ב עמ' 34 (בשינויים)

בבלי ברכות נח ע"א

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

בן זומא מתאר אורח רע ואורח טוב על דרך הניגוד; האורח הרע ממעיט מכל מה שעשה עבורו המארח, ולעומתו האורח הטוב משבח את המארח על כל אשר טרח למענו. הוא מסיים דבריו במענה אליהוא לאיוב 'זְכֹר כִּי תַשְׂגִּיא פָעֳלוֹ אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִׁים' (איוב ל"ו כ"ד), וכוונתו כי על איוב להתבונן בפועלו השגיא של האל ולשבח אותו. בדומה לכך גם המארח ראוי שיברך את בעל הבית אשר נתן לו משלו.[1]

אומנם דברי בן זומא עיקרם ללמוד את מהי הדרך הנאותה של התנהגות אורח, אך נראה שהן המדרש המסיים והן ההקשר לאגדות קודמות רומזים כי כוונתו של בעל הסוגיה היא לראות את היחס שבין האורח למארח כסמל. על האדם להלל ולשבח את האל על כל אשר העניק לו בעולמו.

 

 



[1] יש לרבות את הנאמר 'וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ...' (דברים ח' י') ולשבח את בעל הבית. ראו ליברמן, תוספתא כפשוטה א', עמ' 105.