עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 93

 

מקבילות

תוספתא (מהד' ליברמן) ברכות פ"ו ה"ב עמ' 34 (בשינויים)

בבלי ברכות נח ע"א

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

בן זומא מתאר אורח רע ואורח טוב על דרך הניגוד; האורח הרע ממעיט מכל מה שעשה עבורו המארח, ולעומתו האורח הטוב משבח את המארח על כל אשר טרח למענו. הוא מסיים דבריו במענה אליהוא לאיוב 'זְכֹר כִּי תַשְׂגִּיא פָעֳלוֹ אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִׁים' (איוב ל"ו כ"ד), וכוונתו כי על איוב להתבונן בפועלו השגיא של האל ולשבח אותו. בדומה לכך גם המארח ראוי שיברך את בעל הבית אשר נתן לו משלו.[1]

אומנם דברי בן זומא עיקרם ללמוד את מהי הדרך הנאותה של התנהגות אורח, אך נראה שהן המדרש המסיים והן ההקשר לאגדות קודמות רומזים כי כוונתו של בעל הסוגיה היא לראות את היחס שבין האורח למארח כסמל. על האדם להלל ולשבח את האל על כל אשר העניק לו בעולמו.

 

 

---

[1] יש לרבות את הנאמר 'וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ...' (דברים ח' י') ולשבח את בעל הבית. ראו ליברמן, תוספתא כפשוטה א', עמ' 105.