עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 98

 

מקבילות

מדרש זוטא - קהלת (בובר) פרשה ט

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

באגדה קודמת[1] הובא בשם רבי יוחנן מדרש על הפסוק 'כִּי מִי אֲשֶׁר יבחר יְחֻבַּר אֶל כָּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן...' (קהלת ט' ד'). בעל הסוגיה מביא בשמו של רבי אחא מדרש נוסף לפסוק.

רבי אחא מתבסס על כינויו של בית המקדש 'בית זבול',[2] ועל כך שעבודת בית המקדש היא המביאה ברכה לכל החיים בעולם. לאור תפיסה זו עולה כי אלו שהחריבו את בית המקדש 'נתחברו' יחדיו כדי להרוס את הזבול שבזכותו מתברכים כל החיים בעולם.[3] אך אם חזרו מחריבי הזבול בתשובה, יש להם ביטחון שתשובתם תתקבל ולא ייענשו.[4]

מציאות חייהם של המחריבים בעייתית; אי אפשר להענישם כיוון שחזרו בתשובה, אך גם לזכותם כליל אי אפשר משום שחטאו. מסיבה זו מדמה הדרשן את מצבם למתואר בירמיהו 'וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם יְהֹוָה' (נ"א ל"ט וגם נ"ז). רבי אחא דרש את הפסוק שלא כפשוטו, ולדבריו הם מצויים במצב ביניים שבו אינם נענשים, אך גם 'לֹא יָקִיצוּ', היינו, לא יהיה להם חלק בעולם הבא.

בעל האגדה מביא את דבריהם של חכמי קיסריה המציינים שתי קבוצות אשר מחד גיסא אינן נענשות, ומאידך גיסא לא תזכינה לחיי העולם הבא:

-          'קיטני הגויים', גויים שנפטרו צעירים ולא עשו רע לישראל.[5]

-          חיילותיו של נבוכדנצר, כיוון שהם גויסו בעל כורחם.[6]

מניסוח הדברים לא מובן אם חכמי קיסריה חולקים על רבי אחא, וטוענים כי רק אלה לא ייענשו,[7] או שהם מוסיפים עליהם עוד קבוצות.

---

[1]"כי מי אשר יחובר" "יבחר" – אגדה א פ"ט ה"א דף יב ע"ד עמ' 68

[2] 'בָּנֹ֥ה בָנִ֛יתִי בֵּ֥ית זְבֻ֖ל לָ֑ךְ מָכ֥וֹן לְשִׁבְתְּךָ֖ עוֹלָמִֽים' (מלכים א' ח' י"ג).

[3] ראו יפה מראה מהר"א פולד"א על הדף, לעומתם ר"ש סירילאו (על הדף ד"ה שפשטו ידיהם בזבול) מפרש שמדובר באלו כפרו בעיקר.

[4] הפני משה על הדף ד"ה כי מי יחובר וגו' אפילו וכו'.

[5] הפני מפרש שלא היה להם כוח להרע.

[6] ראו מהר"א פולדא.

[7] זו דעתו של הפני משה.