עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 92

 

מקבילות

תוספתא (מהד' ליברמן) ברכות פ"ו הי"ח עמ' 38

בבלי מנחות מג ע"ב (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

ספר הלכות גדולות סימן א הלכות ברכות פרק תשיעי עמוד צ

תשובות הגאונים, שערי תשובה סימן שכז

סידור רש"י סימן ב'

 

סוגה

מימרה, מדרש

 

עיון קצר באגדה

בהמשך לאגדה הקודמת, שלפיה ניתן להתפלל על גויים עובדי עבודה זרה אף בחוץ לארץ, באגדה שלפנינו דרך ההתייחסות כלפי גויים מסוייגת יותר, ובאותה כפיפה מבוארת דרך ההתייחסות הנכונה לבור ולאשה.

רבי יהודה קבע כי על האדם לומר בכל יום שלוש ברכות, ובעל האגדה נימק כל אחת מהן.

הברכה הראשונה, 'ברוך שלא עשאני גוי'; הנימוק לה הוא שאין הגוי נחשב לפני האל, והטענה מתבססת על הפסוק 'כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ' (ישעיהו מ' י"ז), אותו דורש הדרשן כפשוטו. מן הראוי לציין כי הדרשן מדגיש את כוחו של האל לבצע רצונו, וכי אין בכוחם של הגויים לבטל זאת, אך אין התייחסות להבדל רוחני בין היהודי לבין הגוי.

הברכה השנייה, 'ברוך שלא עשאני בור';[1] הנימוק לברכה הוא שאין בבור חוכמה ומידות,[2] לכן

אינו ירא חטא ועובר על מצוות האל.

הברכה השלישית 'ברוך שלא עשאני אשה'; הנימוק לפי הדרשן הוא ש'אין היא מצוה על המצות'. ניסוח זה כפשוטו שאין מצווה כלל לקיים מצוות,[3] אך ניתן גם לפרש כי האישה אינה מצווה על חלק מהמצוות בלבד.

נמצא שהברייתא הובאה על מנת להבהיר כי על אף שניתן להתפלל על גויים ועובדי עבודה זרה, אין הם נחשבים לפני האל. אגב לימוד זה מביא רבי יהודה שתי דוגמאות נוספות לדמויות שערכם פחות אצל האל: הבור והאישה.[4]

שלוש הברכות, יש בהן הודיה לאל על היכולת ללמוד ולקיים מצוות לעומת הגוי, הבור והאישה שיכולתם מצומצמת או שאינה קיימת כלל.

---

[1] במקבילה בבבלי הברכה היא 'ברוך שלא עשאני עבד', וכך גם בספר הלכות גדולות סימן א, הלכות ברכות פרק תשיעי עמוד צ ובתשובות רב נטרונאי גאון, [ברודי (אופק)] אורח חיים סימן ט. ראו על השוני ליברמן, תוספתא כפשוטה א', עמ' 119 – 120.

[2] ראו משנה אבות פ"ב מ"ה ופירוש הרמב"ם לה.

[3] ראו ליברמן, תוספתא כפשוטה א', עמ' 121.

[4] יש דמיון רב בין שלוש הברכות שחייב היהודי לומר לשלוש ברכות שהיו מקובלות ביוון: 'שנולדתי אדם ולא בהמה, איש ולא אישה, הליני ולא ברברי'. ליברמן מרחיב מעט בעניין, ראו תוספתא כפשוטה, עמ' 120.