header2

בשר ודם יש לו קרוב

פ"ט ה"א דף יב ע"ד עמ' 68

מקור תרגום
ר' שמעון בן לקיש אמ'. רבי שמעון בן לקיש אמר
בשר ודם יש לו קרוב. בשר ודם יש לו קרוב
אם (יש) היה עשיר הוא מודה בו. אם היה עשיר הוא מודה בו
ואם היה עני כופר בו. ואם היה עני כופר בו
אבל הקב'ה אינו כן. אבל הקב"ה אינו כן
אלא אפי' [ישר'] נתונין בירידה התחתונה הוא קורא אותם אחיי וריעיי. אלא אפילו נתונים ישראל בירידה תחתונה (מצב ירוד) הוא קורא להם אחיי וריעיי
ומה טעם.   "למען אחיי וריעיי". ומה הטעם למען אחיי וריעיי
ר' אבון ור' אחא ור' שמעון בן לקיש. ר' אבון ור' אחא ור' שמעון בן לקיש
בשר ודם יש לו קרוב. בשר ודם יש לו קרוב
אם היה פילוסופוס הוא או'. אם היה פילוסוף (חכם) הוא אומר
ההן פלן מתקרב לן. זה פלוני קרוב לנו
אבל הקב'ה קורא לכל יש' קרובים. אבל הקב"ה קורא לכל ישראל קרובים
הה'ד "וירם קרן לעמו". זה שנאמר וירם קרן לעמו

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 92

 

מקבילות

דברים רבה (וילנא) פרשת ואתחנן פרשה ב (מקבילה חלקית)

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ד (מקבילה חלקית)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

באגדות שלהלן ממשיך הדרשן לדרוש בקרבת האל לעמו ולמאמיניו, דרשותיו מתבססות על השוואת קרבת בשר ודם למשפחתו לעומת קרבת האל לעמו.

בתחילת האגדה מובאת בשם ריש לקיש השוואה בין יחסו של אדם לקרובו לבין יחסו של האל לאדם. לעמדת החכם, אם הקרוב עשיר, מודה האדם שהוא קרובו, אך אם הקרוב עני האדם מתכחש לקרבת הדם ביניהם. לא כן האל; גם כשישראל מצוי בשפל המדרגה, הוא פועל למענם כאילו הם אחיו ורעיו – קרובי משפחתו. מסקנה זו משתמעת ממדרש שלא כפשוטו של הפסוק 'לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ' (תהלים קכב פ"ח).

בחלקה השני של האגדה מובאת בשמם של רבי אבון, ורבי אחא ורבי שמעון בן לקיש השוואה נוספת בין יחסו של האדם לבני משפחתו לבין יחסו של האל, שהקריטריון הפעם אינו עושר אלא חוכמה. לדעתם יתייחס האדם באהדה מופגנת לבן משפחה חכם ואף יתהדר בקרבתו אליו. לא כן האל המתייחס באופן זהה לכל בני עמו ללא תלות בחוכמתם. הדרשנים מבססים עמדתם שהאל רואה את כל בני העם כקרוביו על מדרש שלא כפשוטו 'וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ' (תהילים קמ"ח י"ד).