עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 92

 

מקבילות

דברים רבה (וילנא) פרשת ואתחנן פרשה ב (מקבילה חלקית)

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ד (מקבילה חלקית)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

באגדות שלהלן ממשיך הדרשן לדרוש בקרבת האל לעמו ולמאמיניו, דרשותיו מתבססות על השוואת קרבת בשר ודם למשפחתו לעומת קרבת האל לעמו.

בתחילת האגדה מובאת בשם ריש לקיש השוואה בין יחסו של אדם לקרובו לבין יחסו של האל לאדם. לעמדת החכם, אם הקרוב עשיר, מודה האדם שהוא קרובו, אך אם הקרוב עני האדם מתכחש לקרבת הדם ביניהם. לא כן האל; גם כשישראל מצוי בשפל המדרגה, הוא פועל למענם כאילו הם אחיו ורעיו – קרובי משפחתו. מסקנה זו משתמעת ממדרש שלא כפשוטו של הפסוק 'לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ' (תהלים קכב פ"ח).

בחלקה השני של האגדה מובאת בשמם של רבי אבון, ורבי אחא ורבי שמעון בן לקיש השוואה נוספת בין יחסו של האדם לבני משפחתו לבין יחסו של האל, שהקריטריון הפעם אינו עושר אלא חוכמה. לדעתם יתייחס האדם באהדה מופגנת לבן משפחה חכם ואף יתהדר בקרבתו אליו. לא כן האל המתייחס באופן זהה לכל בני עמו ללא תלות בחוכמתם. הדרשנים מבססים עמדתם שהאל רואה את כל בני העם כקרוביו על מדרש שלא כפשוטו 'וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ' (תהילים קמ"ח י"ד).