עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 91

 

מקבילות

ירושלמי עבודה זרה פ"ג ה"א דף מב ע"ג עמ' 1395(בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

באגדות שבפרק זה עוסק הדרשן בדרכי הקרבה השונות של האל למאמיניו, וזאת בהסתמך על הפסוק 'כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו' (דברים פ"ד פ"ז).

באגדה שלפנינו דורש הדרשן את קרבת האל ועזרתו למאמינים בו על סמך צמידות הפסוקים: 'אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל יְהֹוָה אֱלֹהָיו' ו'עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם' (תהילים קמ"ו ה – ו'), ומבקש להבין את פשר צמידות בריאת השמים והארץ הים ואת כל אשר בם לאשר נאמר בפסוק הקודם לו 'אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרו...'.

הקשר מבואר על ידי השוואה בין דרך התנהלות מלך בשר ודם שיש לו פטרון ובין דרכו של האל. בכוחו של פטרון זה למשול על מחוז אחד, וגם פקיד המלך בעל דרגה גבוהה יכול לשלוט בים או ביבשה, אך לא על שניהם, לעומת זאת הקב"ה שולט הן בים והן ביבשה. הדרשן מדגים דבריו על ידי הצלת משה מחרב פרעה (שמות ב' ט"ו), את יונה ממעי הדג (יונה ב'), את חנניה, מישאל ועזריה מכבשן האש,[2] ואת דניאל מבור האריות (דניאל ו' כ"ה). לכן הוצמדו שני הפסוקים, שכן כוחו של האל נמשך על כל מקום.

---

[1] סוקולוף, ערך 'קומיס קלטור', עמ' 482.

[2] ראו בראשית רבה (תיאודור אלבק) פרשת בראשית פרשה ה עמ' 35.