header2

בשר ודם יש לו פטרון – אגדה ה

פ"ט ה"א דף יב ע"ד עמ' 67

מקור תרגום
רבי זעירא (בשם) [בריה דר' אבהו] ר' אבהו בשם ר' אלעזר. רבי זעירא בשם רבי אבהו בשם רבי אלעזר
"אשרי שאל יעקב בעזרו" וגו'. אשרי שאל יעקב בעזרו וגו'.
מה כתי' בתריה. " עושה שמים וארץ" וגו'. מה כתוב (בפסוק)שאחרי   עושה שמים וארץ וגו'.
וכי מה ענין זה לזה. וכי מה עניין זה לזה
אלא מלך בשר ודם יש לו פטרון שולט באיפרכיא אחת אלא מלך בשר ודם יש לו פטרון שולט במחוז אחד
ואינו שולט באיפרכיא אחרת. ואינו שולט במחוז אחר
אפי' תימר קו(ס)[ז]מוקלטור שולט ביבשה שמא שולט בים. אפילו תאמר פקיד ראשי[1] שולט ביבשה שמא שולט בים
אבל הקב'ה שולט בים ושולט ביבשה. אבל הקב"ה שולט בים ושולט ביבשה
ומציל בים מן המים וביבשה מן האש. ומציל בים מן המים וביבשה מן האש
הוא שהציל את משה מחרב פרעה. הוא שהציל את משה מחרב פרעה
הציל את יונה ממעי הדגה. הציל את יונה ממעי הדגה
חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש
לדניאל מבור אריות. לדניאל מבור אריות
הה"ד "עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם" וגו'. זה שנאמר עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם וגו'.

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 91

 

מקבילות

ירושלמי עבודה זרה פ"ג ה"א דף מב ע"ג עמ' 1395(בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

באגדות שבפרק זה עוסק הדרשן בדרכי הקרבה השונות של האל למאמיניו, וזאת בהסתמך על הפסוק 'כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו' (דברים פ"ד פ"ז).

באגדה שלפנינו דורש הדרשן את קרבת האל ועזרתו למאמינים בו על סמך צמידות הפסוקים: 'אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל יְהֹוָה אֱלֹהָיו' ו'עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם' (תהילים קמ"ו ה – ו'), ומבקש להבין את פשר צמידות בריאת השמים והארץ הים ואת כל אשר בם לאשר נאמר בפסוק הקודם לו 'אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרו...'.

הקשר מבואר על ידי השוואה בין דרך התנהלות מלך בשר ודם שיש לו פטרון ובין דרכו של האל. בכוחו של פטרון זה למשול על מחוז אחד, וגם פקיד המלך בעל דרגה גבוהה יכול לשלוט בים או ביבשה, אך לא על שניהם, לעומת זאת הקב"ה שולט הן בים והן ביבשה. הדרשן מדגים דבריו על ידי הצלת משה מחרב פרעה (שמות ב' ט"ו), את יונה ממעי הדג (יונה ב'), את חנניה, מישאל ועזריה מכבשן האש,[2] ואת דניאל מבור האריות (דניאל ו' כ"ה). לכן הוצמדו שני הפסוקים, שכן כוחו של האל נמשך על כל מקום.




[1] סוקולוף, ערך 'קומיס קלטור', עמ' 482.

[2] ראו בראשית רבה (תיאודור אלבק) פרשת בראשית פרשה ה עמ' 35.