בשר ודם יש לו פטרון – אגדה א פ"ט ה"א דף יב ע"ד עמ' 66
,תרגום	מקור
רבי יודן בשם רבי יצחק אמר בה ארבע שיטות	ר' יודן בשם ר' יצחק אמ' בה ארבע שיטין.
בשר ודם יש לו פטרון (מגן)	בשר ודם יש לו פטרון.
אמרו לו נתפס בן ביתך אמר להן אני מקיים (מגן) עליו	אמרו לו. נתפס בן ביתך. אמ' להן. אני מקיים עליו.
אמרו לו הרי יוצא לידון	אמרו לו. הרי יוצא לידון.
אמר להן אני מקיים עליו	אמ' להן. אני מקיים עליו.
אמרו לו הרי הוא יוצא ליתלות היכן הוא והיכן פטרונו.	אמרו לו. הרי הוא יוצא ליתלות. היכן הוא ואיכן פטרונו.
אבל הקדוש ברוך הוא הציל את משה מחרב פרעה	אבל הקב'ה הציל את משה מחרב פרעה.
זה הוא שכתוב ויצילני מחרב פרעה.	הדא הוא דכת' "ויצילני מחרב פרעה".
אמר רבי ינאי	אמ' ר' ינאי.
כתיב ויברח משה מפני פרעה	כת' "ויברח משה מפני פרעה".
ואפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות.	ואיפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות.
אלא בשעה שתפס פרעה את משה חייבו להתיז את ראשו	אלא בשעה שתפס פרעה את משה חייבו להתיז את ראשו.
וקהת החרב מעל צוארו של משה ונשברה	וקהת החרב מעל צוארו שלמשה ונשברה.
זה הוא שכתוב צוארך כמגדל השן	הדא הוא דכת' "צוארך כמגדל השן".
זה צוארו של משה	זה צוארו של משה.
רבי אמר רבי אביתר	ר'. אמר רבי אביתר.
ולא עוד אלא שנתז החרב מעל צווארו של משה על צווארו של הפקיד[1] (המוציא להורג) והרגתו.	ולא עוד אלא שנתז החרב מעל צוארו של משה על צוארו שלקוסנתירו והרגתו.
זה הוא שכתוב	הדא הוא דכת'
ויצילני מחרב פרעה. לי הציל והפקיד המוציא להורג נהרג.	"ויצילני מחרב פרעה." לי הציל וקוסנתר נהרג.
רבי ברכיה קרא עליו כופר לצדיק רשע.	ר' ברכיה קרא עליו   "כופר לצדיק רשע".
רבי אבון קרא עליו צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו.	ר' אבון קרא עליו     "צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע" תחתיו".
שנה בר קפרא	תני בר קפרא.
מלאך ירד ונדמה להן בדמות משה.	מלאך ירד ונדמה להן בדמות משה.
ותפסו את המלאך וברח משה	ותפסו את המלאך וברח משה.
אמר רבי יהושע בן לוי	אמ' ר' יהושע בן לוי .
בשעה שברח משה מפני פרעה נעשו כל אוכלוסין שלו אילמין ומהן חרשין ומהן סומין	בשעה שברח משה מפני פרעה נעשו כל אוכלוסין שלו <<מהם>>אילמין ומהן חרשין ומהן סומין.
אמר לאילמין היכן הוא משה ולא היו מדברים.	אמ' לאילמין. היכן הוא משה ולא היו מדברים.
אמר לחרשין ולא היו שומעין.	אמ' לחרשים. ולא היו שומעין.
אמר לסומין ולא היו רואין.	אמ' לסומין . ולא היו רואין .
הוא שהקב"ה אמר לו למשה	הוא שהקב'ה אמ' לו למשה.
מי שם פה לאדם או מי ישום אלם וגו'	"מי שם פה לאדם או מי ישום אלם "וגו' .
שם קמת לך וכאן אין אני קאים.	תמן קמת לך והכא לית אנא קאים.
זה הוא שכתוב מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו	הה'ד "כי'י' אלהינו בכל קראינו אליו".

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 90 – 91

 

מקבילות

דברים רבה (וילנא) פרשת ואתחנן פרשה ב (מקבילה חלקית)

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ז (מקבילה חלקית)

מדרש תהלים (שוחר טוב; מהד' בובר) מזמור ד

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה, מדרש.

 

עיון קצר באגדה

עניינה של האגדה נטוע באגדה הקודמת שעסקה בקרבת האל למאמיניו והדרשן המחיש בה את קרבת האל למאמיניו כקרבה של 'פה לאוזן'. באגדה זו עורך הדרשן הקבלה בין כוחו הבלתי מוגבל של האל לכוחו המוגבל של פטרון בשר ודם. בכוחו של הפטרון לעזור לחוסה בצילו עד השלב בו נגזר עליו גזר דין מוות, לא כן הוא אצל האל שבאפשרותו להציל את מאמיניו גם לאחר שגזר דין מופעל עליהם. מקרי ההצלה המובאים ממחישים את הקשר והקרבה שבין משה רבנו לקב"ה.

במקרא מבואר שמם של שני בניו של משה: 'וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ: וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה: וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה' (שמות י"ח ב' – ד'). עניינו של הדרשן בשמו של הבן השני ובשאלה מתי היה האל בעזרו של משה והצילו מחרב פרעה. ותשובתו נסמכת על קושי המצוי בפסוק (שמות ב: טו) 'וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה...' (שמות ב' ט"ו). הדרשן קורא את הפסוק שלא כפשוטו ומבין כי לאחר שהרג משה את האיש המצרי נתפס בידי פרעה המבקש להענישו ולהוציאו להורג, אך משה מצליח לברוח מידיו. האפשרות שאדם בשר ודם מצליח להימלט מעונש המלכות אינו נראה סביר לדרשן, ומסיבה זו הוא יוצר הרחבה לסיפור.

הרחבה ראשונה

פרעה ביקש להרוג את משה במכת חרב, אך התערבות האל גרמה לחרב לקהות ולהישבר מעל צווארו של משה, וכך הוא ניצל. הדרשה נסמכת על הפסוק בשיר השירים 'צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן' (ז' ה).

רבי ורבי אביתר מעצימים את ההצלה וטוענים כי החרב השבורה הרגה את הפקיד המוציא להורג. לימודם נסמך על הייתור האפשרי שבפסוק המבאר את שמו של אליעזר בנו של משה. לגרסת הדרשן די היה שייכתב 'כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי', והתוספת 'וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה' באה ללמד כי משה ניצל, אך הפקיד המבצע נהרג.

הרחבה שנייה

בר קפרא נסמך על מקור תנאי המביא דרך שונה להסבר הצלתו של משה. בהתערבות האל ירד מהשמיים מלאך הדומה למשה, המצרים תפסו את המלאך, ומשה נמלט.

הרחבה שלישית

הדרשה מרחיבה ומבארת את דברי האל למשה: 'וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי יְהֹוָה' (שמות ד' י"א). אמירתו זו של האל באה בתגובה לטענתו של משה 'לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי' (שם י').

לפי הדרשן בריחתו של משה מפרעה התאפשרה מהתערבות האל ששינה את אוכלוסייתה של מצריים, את מקצתם הפך אילמים, מקצתם חרשים ומקצתם עיוורים, עובדה שסייעה למשה בהימלטותו. כאשר סרב משה לבקשת האל לגאולת בני ישראל בטענה 'לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי' משיב לו האל 'מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם', כשם שפעלתי בבריחתך מפרעה להפוך אנשים דוברים לאילמים, כן אעמוד לעזרתך במגבלת 'לֹא אִישׁ דְּבָרִים' ואהפוך אילמים לדוברים.

מסכם בעל האגדה: 'הדא הוא דכתיב כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו' (דברים ד' ז'). וכפי שניסח בעל האגדה הקודמת 'וכי יש לך אלוה קרוב מזה. שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן'.

​

---

[1]. אפשר ובמקור בא מקומיס, ראו סוקולוף עמ' 482.