עדי נוסח

כ"י וטיקן 90

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה, מדרש

 

עיון קצר באגדה

האגדה באה בהמשך לאגדות הקודמות שעסקו במקרים בהם החציפו המינים לשאול שאלות של כפירה המעוגנות בפסוקי המקרא. לפי הכלל אותו טבע רבי שמלאי מצויות התשובות לשאלות המינים בפסוק עצמו או בפסוקים הסמוכים לו.

שאלו המינים את רבי שמלאי לאפשרות נוספת ממנה ניתן להסיק כי האלוהות הינה יותר מרשות אחת על סמך ריבוי שם האלוהות המצוי בפסוק 'וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת יְהֹוָה כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא אֵל קַנּוֹא הוּא לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם' (יהושע כ"ד י"ט).

תשובתו של רבי שמלאי כפולה ומתבססת על המצוי בפסוק; בפסוק כתוב 'כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא', ואם כוונת הפסוק להעיד על ריבוי אלהות מתבקש לכתוב 'כי אלהים קדשים הם'. הוכחה נוספת מצויה בהמשכו של הפסוק " ...אֵל קַנּוֹא הוּא...", אל בלשון יחיד.

אף הפעם אין תשובתו של רבי שמלאי למינים מספקת את תלמידיו, והם מקשים 'לאלו דחית בקנה. לנו מה אתה משיב'? התשובה לתלמידים מובאת בשמו של רבי יודן בשם רבי אחא ומתבססת על הקביעה כי לקב"ה מגוון קדושות שאליהן מתייחס הביטוי 'כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוא'. בעל התשובה פורט קדושות אלו ומעגנן בפסוקים:

-          הקב"ה דרכו בקדושה, שנאמר 'אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ...' (תהילים ע"ז י"ד).

-          הקב"ה הילוכו בקדושה שנאמר '...הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ' (תהילים ס"ח כ"ה).

-          הקב"ה מושבו בקדושה שנאמר '...אֱלֹהִים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ' (תהילים מ"ז ט').

-          הקב"ה דיבורו בקדושה שנאמר 'אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ...' (תהלים ס:ח).

-          הקב"ה חשיפת זרועו בקדושה שנאמר 'חָשַׂף יְהֹוָה אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ...' (ישעיה נ"ב י').

-          הקב"ה נורא ואדיר בקדושה שנאמר '...מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ...' (שמות ט"ו י"א).