עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 90

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה, מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

האגדות שלפנינו הינן המשכן של האגדות הקודמות העוסקות במקרים בהם החציפו המינים לשאול שאלות של כפירה, שלכאורה, מעוגנות בפסוקי המקרא. לפי הכלל אותו טבע רבי שמלאי מצויות התשובות לשאלות המינים בפסוק עצמו או בפסוקים הסמוכים לו.

חזרו המינים ושאלו את רבי שמלאי שאלה נוספת לאפשרות של ריבוי אלוהות וזאת על סמך הפסוק מיהושע המתאר את שבועתם של בני ראובן גד וחצי שבט המנשה כי אין לראות במזבח אותו הקימו על הירדן מרידה באל. שבועתם פותחת בחזרה כפולה על שלוש משמותיו של האל: אל, אלוהים ושם הויה: 'אֵל אֱלֹהִים יְהֹוָה אֵל אֱלֹהִים יְהֹוָה הוּא יֹדֵעַ וְיִשְׂרָאֵל הוּא יֵדָע אִם בְּמֶרֶד וְאִם בְּמַעַל בַּיְהֹוָה אַל תּוֹשִׁיעֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה' (יהושע כ"ב כ"ב). את החזרה על שלושת השמות מנסים המינים לבאר כפנייה לשלושה אלים שונים. רבי שמלאי משיב למינים תוך דקדוק בכתוב בשבועה. בשבועה אין כתוב 'הם יודעים', כטענת המינים, אלא 'הוּא יֹדֵעַ', משמע האל האחד.

תשובת רבי שמלאי למינים אינה מספקת את תלמידיו, והם מקשים: 'לאלו דחית בקנה. לנו מה אתה משיב'? תשובתו לתלמידיו לקוחה מעולם המלכות, שכשם ש'בסילייוס', 'קיסר' ו'אגושתוס' הינם כינויים מקבילים למלך, כך אל, אלוהים ושם הויה הינם כינויים זהים לשם האל.

חוזרים המינים ומקשים לרבי שמלאי מהפסוק מתהילים 'מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יְהֹוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ (נ' א'). מהפסוק אפשר ומשתמע כי שלושה כוחות נפרדים קיימים בעולם: 'אֵל אֱלֹהִים יְהֹוָה'. רבי שמלאי השיבכי היה ראוי לדרכם שייכתב בפסוק 'דברו ויקראו', אך מהעובדה שנכתב 'דִּבֶּר וַיִּקְרָא' משתמע כי אל אחד בעולם.

גם תשובה זו אינה מספקת את תלמידיו והם מקשים באותה לשון. הוא משיב רב שמלאי וטוען כי בשמות האל משתקפים כוחות שונים, ומדגים זאת על פי בנאי, בעל מקצוע שניתן לכנותו בנוסף לבנאי גם אומן ואדריכל, שכן שלושה תפקודים אלו משתקפים במעשיו.

---

[1]. הערוך השלם מבאר את המושג בסלייוס כמלך (כרך א', אגרפוס', עמ' 30); בעל ספר חרדים מבאר אף הוא את 'אוגושטוס' במשמעות של מלך.