עדי נוסח

כ"י וטיקן 90

 

מקבילות

בראשית רבה (אלבק) פרשת בראשית פרשה ח עמ' 62

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו.

 

סוגה

אנקדוטה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

באגדה הקודמת נאמר, כי הפותח ברכה בשם יו'ד-ה'א שהוא שם הויה ומסיימה בשם אל'ף-למ'ד שהוא שם אלוהות הרי זו דרך מינות, יש להניח כי מדובר בנוצרים הראשונים שראו עצמם עדיין כיהודים והתפללו בבתי כנסיות יחד עם בני העם.

אגדה זו פותחת שרשרת של אגדות בהם מעלים המינים שאלות העוסקות באפשרות של ריבוי אלוהויות. ניתן להניח כי המינים רצו להוכיח ליהודים שיש סימוכין לאמונתם בשמות ובפעלים בלשון ריבוי המופיעים במקרא.

השאלה הראשונה עוסקת בריבוי אלוהויות במעשה הבריאה.

בתשובתו מפנה רבי שמלאי את השואלים לפסוק המתאר את בריאת האדם, שם נאמר: 'כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ...' (דברים ד' ל"ב). בפסוק כתוב 'אשר ברא' ולא 'אשר בראו', מכאן שאל אחד בלבד הוא בורא העולם.

המינים ממשיכים להקשות על תשובת רב שמלאי מהפסוק הפותח את ספר בראשית 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים'. לדבריהם, 'אלוהים' הינו לשון רבים, משמע ראשית נבראו מספר אלוהיות. תשובתו של רב שמלאי מתבססת שוב על המילה 'ברא' הנאמרת בלשון יחיד, משמע אל אחד ברא את היקום.[1]

---

[1] שאלת ריבוי האלוהות היכולה להתפרש מ'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים' הינה קדומה; ראו מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק לז, בבלי ט ע"א.