פרק ט[1]

הלכה א

(דף יב ע"ד) רואה מקו' שנעשו בו נסים לישראל כו' מתני' בנסי ישראל אבל בנסי יחידי שנעשו לו אינו צריך לברך מהו שיברך אד' על נסי אביו ועל נסי רבו ואם היה אדם מסויים כגון יואב בן צרויה וחביריו ואדם שנקדש בו שם שמים כגון חנניה מישאל ועזריה ונסי שבטים מהו שיברך מאן דאמר כל שבט ושבט איקרי קהל צריך לברך מאן דאמר כל השבטים קרויין קהל אין צריך לברך הרואה בבל צריך לברך חמש ברכות ראה פרת אומר ברוך עושה בראשית ראה מרקוליס אומר ברוך ארך אפים ראה ביתו של נבוכד נצר אומר ברוך שהחריב ביתו של אותו רשע ראה מקו' כבשן האש וגוב אריות אומר ברוך שעשה ניסים לאבתינו במקום הזה ראה מקום שנוטלין ממנו עפר אומר ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים ראה בבל אומר וטאטאתיה במטאטא השמד רבי זעירא ורבי יהודה בשם רב כל ברכה שאין עמה מלכות אינה ברכה אמר רבי תנחומא אנא אמ' טעמא ארוממך אלהי המלך רב אמר צריך לומר אתה ושמואל אמר אינו צריך לומר אתה

רבי יוחנן ורבי יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קרייתא דדרומה עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמר האל הגדול הגבור והנורא האביר והאמיץ ושיתקו אותו אמרו לו אין לך רשו' להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות

רב הונא בשם רב שדי לא מצאנוהו שגיא כח לא מצינו כחו וגבורתו של הק' רבי אבהו בשם רבי יוחנן היסופר לו כי אדבר כי אמר איש כי יבולע אם בא אדם לספר גבורותיו של הקדוש ברוך הוא מתבלע מן העולם

אמר רבי שמואל בר נחמן מי ימלל גבורות ה' כגון אני וחבירי אמר רבי אבון מי ימלל גבורות ה' תרגם יעקב כפר נבורייא בצור לך דומיה תהילה אלהים בציון סמא דכולא משתוקא למרגלית דלית לה טימי כל שמשבח בה פגמה

תני הפותח ביו"ד הי"א וחותם ביו"ד הי"א הרי זה חכם באל"ף למ"ד וחותם באל"ף למ"ד הרי זה בור באל"ף למ"ד וחותם ביו"ד הי"א הרי זה בינוני ביו"ד הי"א וחותם באל"ף למ"ד הרי זו דרך אחרת

המינין שאלו את רבי שמלאי כמה אלוהות בראו את העולם אמר להן ולי אתם שואלין לכו ושאלו את אדם הראשון שנאמר כי שאל נא לימים ראשונים וגו' אשר בראו אלהים אדם על הארץ אין כתיב כאן אלא למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ אמרו ליה והכתיב בראשית ברא אלהים אמר להן וכי בראו כתיב אין כתיב אלא ברא

אמר רבי שמלאי כל מקום שפרקו המינין תשובתן בצידן חזרו ושאלו אותו מה אהן דכתיב נעשה אדם בצלמינו כדמותינו אמר להן ויבראו אלהים את האד' בצלמם אין כתי' כאן אלא ויברא אלהי' את האד' בצלמו אמרו לו תלמידיו לאלו דחיתה בקנה לנו מה אתה משיב אמר להן לשעבר אדם נברא מן העפר וחוה נבראת מן האדם מאדם ואילך בצלמינו כדמותינו אי איפשר לאיש בלא אשה ואי איפשר לאשה בלא איש אי איפשר לשניהן בלא שכינה

וחזרו ושאלו אותו מה ההן דכתיב אל אלהים ה' אל אלהים ה' הוא יודע אמר להן הם יודעים אין כתיב כאן אלא הוא יודע כתיב אמרו לו תלמידיו רבי לאלו דחית בקנה לנו מה אתה משיב אמר להן שלשתן שם אחד כאינש דאמר בסילייוס קיסר אגושתוס חזרו ושאלו אותו מהו דכתיב אל (דף יג ע"א) אלהים ה' דיבר ויקרא ארץ אמר להן וכי דיברו ויקראו כתיב כאן אין כתיב אלא דבר ויקרא ארץ אמרו לו תלמידיו רבי לאלו דחית בקנה ולנו מה אתה משיב אמר להן שלשתן שם אחד כאיניש דאמר אומנון בניין ארכיטקטנן

חזרו ושאלו אותו מהו דכתיב כי אלהים קדושים הוא אמר להן קדושים המה אין כתיב כאן אלא הוא אל קנא הוא אמרו לו תלמידיו רבי לאלו דחיתה בקנה ולנו מה אתה משיב אמר רבי יצחק קדוש בכל מיני קדושות דאמר רבי יודן בשם רבי אחא הקדוש ברוך הוא דרכו בקדושה דיבורו בקדושה ויישובו בקדושה חשיפת זרועו בקדושה אלהים נורא ואדיר בקדושה דרכו בקדושה אלהים בקודש דרכך הילוכו בקדושה הליכות אלי מלכי בקודש מושבו בקדושה אלהים ישב על כסא קדשו דיבורו בקדושה אלהים דיבר חשיפת זרועו בקדושה חשף ה' את זרוע קדשו נורא ואדיר בקדושה מי כמוכה נאדר בקודש

חזרו ושאלו אותו מהו אהן דכתיב מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו אמר להן כה' אלהינו בכל קראינו אליהם אין כתיב כאן אלא בכל קראינו אליו אמרו לו תלמידיו רבי לאלו דחיתה בקנה לנו מה אתה משיב אמר להן קרוב בכל מיני קריבות דאמר רבי פינחס בשם רב יהודה בר סימון עבודה זרה נראית קרובה ואינה אלא רחוקה מה טעמ' ישאוהו על כתף יסבלוהו וגו' סוף דבר אלוהו עמו בבית והו' צועק עד שימות ולא ישמע ולא יושיע מצרתו אבל הקדוש ברוך הוא נראה רחוק ואין קרוב ממנו דאמר לוי מהארץ ועד לרקיע מהלך ה' מאו' שנה ומרקיע לרקיע מהלך ת"ק שנה ועביו של רקיע ת"ק שנה וכן לכל רקיע ורקיע ואמר רבי ברכיה ורבי חלבו בשם ר' אבא סמוקה אף טלפי החיות מהלך ה' מאות שנה וחמש עשרה מניין ישרה ראה כמה הוא גבוה מעולמו ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה והקב"ה מאזין את תפילתו שנא' וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע והאזין הקדוש ברוך הוא את תפילתה וכן כל בריותיו שנ' תפילה לעני כי יעטף כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע וכי יש לך אלוה קרוב מזה שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן

רבי יודן בשם רבי יצחק אמר בה ארבע שיטין בשר ודם יש לו פטרון אמרו לו נתפס בן ביתך אמר להן אני מקיים עליו אמרו לו הרי יוצא לידון אמר להן אני מקיים עליו אמרו לו הרי הוא יוצא ליתלות היכן הוא ואיכן פטרונו אבל הקדוש ברוך הוא הציל את משה מחרב פרעה הדא הוא דכתיב ויצילני מחרב פרעה אמר רבי ינאי כתיב ויברח משה מפני פרעה ואיפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות אלא בשעה שתפס פרעה את משה חייבו להתיז את ראשו וקהת החרב מעל צוארו של משה ונשבר' הדא הוא דכתיב צוארך כמגדל השן זה צוארו של משה ר' אמר רבי אביתר ולא עוד אלא שנתז החרב מעל צוארו של מש' על צוארו של קוסנתירו והרגתו הדא הוא דכתיב ויצילני מחרב פרעה לי הציל וקוסנתר נהרג רבי ברכיה קרא עליו כופר לצדיק רשע רבי אבון קרא עליו צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו תני בר קפרא מלאך ירד ונדמה להן כדמות משה ותפסו את המלאך וברח משה אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שברח משה מפני פרעה נעשו כל אוכלוסין שלו אילמין ומהן חרשין ומהן סומין אמר לאילמין היכן הוא משה ולא היו מדברים אמר לחרשים ולא היו שומעין אמר לסומין ולא היו רואין הוא שהקב"ה אמר לו למשה מי שם פה לאדם או מי ישום אלם וגו' תמן קמת לך והכא לית אנא קאים הה"ד מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו

רבי יודן בשם רבי יצחק שיטה אוחרי בשר ודם יש לו פטרון אמרו לו הרי נתפס בן ביתך אמר הרי אני מתקיים עליו אמרו לו הרי הוא יוצא לידון אמר להן הרי אני מתקיים עליו אמרו לו הרי הוא מושלך למים היכן הוא והיכן פטרונו אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יונה ממעי הדגה הרי הוא אומר ויאמר ה' לדג ויקא את יונה ר' יודן בשם ר' יצחק אמ' בשיטה אוחרי הרי בשר ודם יש לו פטרון אמרו לו נתפס בן ביתך אמר להן הריני מתקיים תחתיו אמרו לו הוא יוצא לידון אמ' הריני מתקיים עליו אמרו לו הרי הוא מושלך לאש היכן הוא והיכן פטרונו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן הציל לחנניה מישאל ועזרי' מכבשן האש הה"ד ענה נבוכד נצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו וגומר רבי יודן בשם רבי יצחק אמר בה שיטה אוחרי הרי בשר ודם יש לו פטרון כו' ע"ד הרי הוא מושלך לחיות אבל הקדוש ברוך הוא הציל את דניאל מגוב אריות הה"ד אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא וגומר

רבי יודן אמר משמיה דידיה בשר ודם יש לו פטרון אם באת לו עת צרה אינו נכנס אצלו פתאום אלא בא ועמד לו על פתחו של פטרונו וקורא לעבדו או לבן ביתו והוא אומר איש פלוני עומד על פתח חצירך שמא מכניסו ושמא מניחו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אם באת על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד הה"ד כל אשר יקרא בשם ה' ימלט

אמר רבי פינחס עובדא הוה ברב דהוה עייל מחמתה דטיבריא פגעון ביה רומאי אמרון ליה מן דמאן את אמר לון מן דסופיינוס ופנינה ברמשא אתו לגביה אמרין ליה עד אימתי את מקיים עם אילין יהודאי אמר לון למה אמרין ליה פגעינן בחד אמרין ליה יהודאי ואמרינן ליה מן דמאן את אמר לן דסופיינוס אמר לון ומה עבדתון ליה אמר ליה דיו (דף יג ע"ב) ליה פנינן יתיה אמר לון יאות עבדיתון ומה מי שהוא נתלה בבשר ודם ניצול מי שהוא נתלה בהקב"ה לא כל שכן הה"ד כל אשר יקרא בשם ה' ימלט

אמר רבי אלכסנדרי עובדא בחד ארכון דהוה שמיה אלכסנדרוס והוה קיים דיין חד ליסטיס אמר ליה מה שמך אלכסנדרוס אמר ליה אלכסנדרוס פנה אלכסנדריאה ומה אם מי ששמו כשמו של בשר ודם הו' ניצול מי ששמו כשמו של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה הה"ד כל אשר יקרא בשם ה' ימלט

רבי פינחס אמר בה תרתי חדא בשם רבי זעירא וחד בשם רבי תנחום בר חנילאי רבי פינחס בשם רבי זעירא אמר בשר ודם יש לו פטרון אם הטריח עליו ביותר הוא אומר אשכח פלן דקא מטרחא לי אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא כל מה שאת מטריח עליו הוא מקבלך הה"ד השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך רבי פינחס בשם רבי תנחום בר חנילאי בשר ודם יש לו פטרון ובאו שונאים ותפשו אותו על פתח חצירו של פטרונו עד דצווח ליה עד דהוא נפק עברת חרבא על קדליה וקטלת יתיה אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יהושפט מחרב ארם דכתיב ויזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו מלמד שלא היה חסר אלא חיתוך הראש ויסיתם אלהים ממנו

רבי זעירא בריה דרבי אבהו רבי אבהו בשם רבי אלעזר אשרי שאל יעקב בעזרו וגומר מה כתיב בתריה עשה שמים וארץ וגומר וכי מה עניין זה לזה אלא מלך בשר ודם יש לו פטרון שולט באיפרכיא אחת ואינו שולט באיפרכיא אחרת אפילו תימר קוזמוקלטור שולט ביבשה שמא שולט בים אבל הקדוש ברוך הוא שולט בים ושולט ביבשה ומציל בים מן המים וביבשה מן האש הוא שהציל את משה מחרב פרעה הציל את יונה ממעי הדגה חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש לדניאל מבור אריות הה"ד עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם וגומר

אמר רבי תנחומא מעשה בספינה אחת של גוים שהיתה פורשת מים הגדול והיה בה תינוק אחד יהודי עמד עליהם סער גדול בים ועמד כל אחד ואחד מהן והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא ולא הועיל כלום כיון שראו שלא הועילו כלום אמרו לאותו יהודי בני קום קרא אל אלהיך ששמענו שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו והוא גיבור מיד עמד התינוק בכל לבו וצעק וקיבל ממנו הקדוש ברוך הוא תפילתו ושתק הים כיון שירדו ליבשה ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו אמרו לו לאותו תינוק לית את בעי מזבין לך כלום אמר להון מה אתון בעי מן ההן אכסניא עלובה אמרו לו את אכסניא עלובה אינון אכסניא עלובה אינון הכא וטעוותהון בבבל ואינון הכא וטעוותהון ברומי ואינון הכא וטעוותהון עמהון ולא מהנון להון כלום אבל את כל אהן דאת אזל אלהך עמך הה"ד כה' אלהינו בכל קראינו אליו

רבי שמעון בן לקיש אמר בשר ודם יש לו קרוב אם היה עשיר הוא מודה בו ואם היה עני כופר בו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא אפילו ישראל נתונין בירידה התחתונה הוא קורא אותם אחי וריעי ומה טעם למען אחי וריעי ר' אבון ורבי אחא ור' שמעון בן לקיש בשר ודם יש לו קרוב אם היה פילוסופוס הוא אומר ההן פלן מתקרב לן אבל הקדוש ברוך הוא קורא לכל ישראל קרובים הה"ד וירם קרן לעמו

מתני' מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו כו' מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ ישר' אבל אם נעקרה ממקום אחד אומר ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר מקום שניתנה בו אומר ברוך ארך אפים ומקום שנעקרה ממנו אומר ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה יהא רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו כשם שעקרתה אותה מן המקום הזה כך תעקור אותה מן המקומות כולם ותחזיר לב עובדיה לעובדך

ולא נמצא מתפלל על עובדי עבודה זרה תני רבי ישמעאל בן גמליאל אומר אף בחוצה לארץ צריך לומר כן אמר רבי יוחנן כי מי אשר יחובר יבחר כתיב אלא כל החיים יש בטחון שכל זמן שאדם חי יש לו תקוה מת אבדה תקוותו מה טעמא במות אדם רשע תאבד תקוה

תני רבי יהודה אומר שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך שלא עשאני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה

ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוי' כלום כל הגוי' כאין נגדו ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חט ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מצווה על המצות

אמר רבי אחא כי מי יחובר וגומר אפילו אותם שפשטו ידיהם בזבול יש להם בטחון לקרבן אי איפשר שכבר פשטו ידיהן בזבול לרחקן אי איפשר שעשו תשובה עליהן הוא אומר וישנו שנת עולם ולא יקיצו

רבנן דקיסרין אמרי קטני גוים וחיילותיו של נבוכד נצר אין חיין ואין נידונין עליהן הכתוב אומ' וישנו שנת עולם וגומר העובר לפני בתי עבודה זרה או' בית גאים יסח ה' ר' יוסי בי רבי בון בשם רבי לוי ראה אותם מזבלין לעבודה זרה או' זובח לאלהים יחרם הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס אומר ברוך משנה את הבריות את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין אומר ברוך דיין האמת מתניתין כשהיו שלמים ונשתנו אבל אם היה כן ממעי אמו אומר ברוך משנה את הבריות הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו מעשה ברבן גמליאל שראה גויה אשה נאה ובירך עליה לא כן אמר ר' זעירא (דף יג ע"ג) בשם רבי יוסי בר חנינא רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן לא תחונם לא תתן עליהן חן מה אמר אבסקטא לא אמר אלא שכך ברא בריות נאות בעולמו שכן אפי' ראה גמל נאה סוס נאה חמור נאה אומ' ברוך שברא בריות נאות בעולמו זו דרכו של רבן גמליאל להסתכל בנשים אלא דרך עקמומיתה היתה כגון ההן פופסדס והביט בה שלא בטובתו קרא הגבר אומר ברוך חכם הרזים מי שת בטוחות חכמה וגו' אמר רבי לוי בערביא קורין לאימרא יובלא והיה במשוך בקרן היובל באפריקיא קורין לנידה גלמודה ואני שכולה וגלמודה ברומי צווחין לתרנוגלא שכוי או מי נתן לשכוי בינה הרואה אוכלוסין אומר ברוך חכם הרזים

כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה כך אין דעתן דומה זה לזה בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלם או' ברוך שברא כל אילו לשמשיני כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה חרש זרע ניכש עידר קצר עימר דש זרה בירר טחן הרקיד לש וקיטף ואפ' ואח"כ אכל פרוס' ואני עומד בשחרי' ומוצ' כל אלו לפני ראה כמה יגיעו' יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש גזז וליבן וניפס וצבע וטווה וארג כבס ותפר ואחר כך מצא חלוק ללבוש ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקן לפני כמה בעלי אומניות משכימים ומעריבים ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני

וכן היה בן זומא אומר אורח רע מהו אומר וכי מה אכלתי משל בעל הבית וכי מה שתיתי משל בעל הבית חתיכה אחת אכלתי לו כוס יין שתיתי לו וכל טורח שטרח לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו אבל אורח טוב אומר ברוך בעל הבית זכור בעל הבית לטובה כמה יין הביא לפני כמה חתיכות הביא לפני כמה טורח טרח לפני כל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי וכן הוא אומר זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים

הלכה ב

מתני' על הזיקים ועל הזועות ועל הברקי' ועל הרעמים על הרוחות אומר ברוך שכוחו מלא העולמים על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שברא את הים בזמן שרואהו לפרקים אומר ברוך עושה בראשית על הגשמים ועל בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב על שמועות הרעות אומר ברוך דיין האמת תני בר קפרא מתריעין על הזועות

שמואל אמר אין עבר ההן זיקא בכסיל מחריב העולם מתיבון לשמואל ואנן חמיין ליה עבר אמר להון לית איפשר או לעיל מינה או לרע מינה שמואל אמר חכים אנא בשקקי שמיא כשקקי נהרדעא קרתי בר מן ההן זיקא לית אנא ידע מה הוא וכי שמואל עלה לשמים אלא על שם מי יספר שחקים בחכמה

אליהו זל שאל לרבי נהוריי מפני מה באין זועות לעולם אמר ליה בעון תרומה ומעשרות כתוב אחד אומר תמיד עיני ה' אלהיך בה וכתוב אחר המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו בשעה שישראל עושין רצונו של מקום ומוציאין מעשרותיהן כתיקנן תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ואינה ניזוקת כלום בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקנן המביט לארץ ותרעד אמר ליה בני חייך כך היא סברא דמילתא אבל כך עיקרו של דבר אלא בשעה שהקב"ה מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות יושבות בטח ושאנן ושלוה ובית מקדשו חרב הוא אפילון לעולמו להחריבו הה"ד שאוג ישאג על נוהו בשביל נויהו אמר רבי אחא בעון משכב זכור אמר הקדוש ברוך הוא אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך חייך שני מזעזע עולמי על אותו האיש ורבנן אמרי מפני המחלוקת ונסתם גיא הרי כי יגיע גיא הרים אל אצל

אמר רבי שמואל אין רעש אלא הפסק מלכות כמה דאת אמ' ותרעש הארץ ותחל מפני מה כי קמה על בבל מחשבות ה'

אליהו זל שאל לרבי נהוריי מפני מה ברא הקדוש ברוך הוא שקצים ורמשים בעולמו אמר לו לצורך נבראו בשעה שהבריות חוטאין הוא מביט בהן ואומר מה אלו שאין בהן צורך הרי אני מקיימן אלו שיש מהן צורך לא כל שכן אמר ליה עוד הן יש בהן צורך זבוב לצירעה פשפש לעלוקתה נחש לחפפית שכלון לחזיות סממית לעקרב

על הברקים רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב חסדאי דיו פעם אחת בכל היום אמר רבי יוסי מה אנן קיימין אם בטורדין דיו פעם אחת ביום אם במפסיקין מברך על כל אחת ואחת חייליה דרבי יוסי מן הדא היה יושב בחנותו של בשם כל היום אינו מברך אלא אחת אבל אם היה נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם אתא אמר רבי אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי אם בטורדין דיו פעם אחת ביום אי במפסיקין מברך על כל אחת ואחת היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא אם יכול לצאת ולברך בתוך דיבור יצא ואם לאו לא יצא רבי ירמיה בעי היה יושב בתוך ביתו ערום מהו שיעשה ביתו כמו מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך היה יושב במגדל ערום מגדל מהו שיעשה לו כמין מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך על הרוחות מהו אומר ברוך שכחו מלא עולם מתניתא בשבאין בזעף אבל שבאים בנחת אומר ברוך עושה בראשית

אמר רבי יהושע בן חנניה בשעה שהרוח יוצא לעולם הקדוש ברוך הוא משברו בהרים ומרשלו בגבעות ואומר לו (דף יג ע"ד) תן דעתך שלא תזיק בריותי מה טעם כי רוח מלפני יעטוף משלהי ליה כמה דאת אמר בהתעטף על רוחי כל כך למה ר' חונא בשם רבי אחא ונשמות אני עשיתי בשביל נשמות שעשיתי

אמר רבי הונא בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל וביקש להחריב את העולם כולו אחת בימי יונה ואחת בימי אליהו ואחת בימי איוב בימי יונה וה' הטיל רוח גדולה בימי איוב והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר וגו' בימי אליהו מניין והנה ה' עובר ורוח גדולה חזק מפרק הרים אמר רבי יודן בר שלום נימר אותו של איוב בשבילו היה ושל יונה בשבילו היה אין לך אלא של אליהו שהיה קוסמיקון והנה ה' עובר וגו' ואחר כך רעש ואחר הרעש אש לא באש ה'

רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שרואהו לפרקים וכמה הוא פרק אחד לשלשים יום שמעון קמטריא שאל לרבי חייא בר בא בגין דאנא חמר וסליק לירושלם בכל שנה מהו שנקרע א"ל אם בתוך שלשים יום אי אתה צריך לקרוע לאחר שלשים יום צריך אתה לקרוע

רבי חונא ושמעון קמטריא בשם רבי שמואל בר נחמן ויהונתן בן גרשום בן מנשה נון תלוי אם זכה בן משה ואם לאו בן מנשה

חברייא בעון קומי רבי שמואל בר נחמן כומר היה לעבודה זרה והאריך ימים אמר לון על ידי שהיה עינו צרה בעבודה זרה שלו כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו הוה בר נש אתי למיקרבה תור או אימר או גדי לעבודה זרה ואמר ליה פייסיה עלי והוא אמר ליה מה זו מועילה לך לא רואה ולא שומעת לא אוכלת ולא שותה לא מטיבה ולא מריעה ולא מדברת אמר ליה חייך ומה נעביד ואמר ליה אזיל עביד ואייתי לי חד פינך דסולת ואתקין עלוי עשר ביעין ואתקון קומוי והוא אכל מכל מה דאתי ואנא מפייס לה עליך מכיון דאזיל ליה הוה אכיל לון זימנא חדא אתה חד בר פחין אמר ליה כן אמר ליה אם אין מועילה כלום את מה את עביד הכא אמר ליה בגין חיי

כיון שעמד דוד המלך שלח והביאו אמר ליה את בן בנו של אותו צדיק ואת עובד עבודה זרה אמר ליה כך אני מקובל מבית אבי אבא מכור עצמך לעבודה זרה ואל תצטרך לבריות אמר ליה חס ושלום לא אמר כן אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך ואל תצטרך לבריות כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון מה עשה העמידו קומוס על תיסבריות שלו הה"ד ושבואל בן גרשום בן משה נגיד על האוצרות שבואל ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו נגיד על האוצרות שמינהו על תיסבריות שלו מתיבין לרבי שמואל בר נחמן והא כתיב עד יום גלות הארץ אמר לון כיון שמת דוד עמד שלמה וחילף סנקליטין שלו חזר לקילקולו הראשון הה"ד ונביא אחד זקן יושב בביתאל וגו'

אמרין הוא הוה הרואה את החמה בתקופתה ואת הלבנה בתקופתה ואת הרקיע בטיהרו אומר ברוך עושה בראשית אמ' רבי חונה הדא דתימר בימות הגשמים בלבד לאחר שלשה ימים הה"ד ועתה לא ראו אור וגו' הרואה את הלבנה בחידושה אומר ברוך מחדש חדשים עד איכן רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי עד שתראה כחצי המטה רבי אחא ורבי חיננא בשם רבי יוסי עד שתתמלא פגימתה רבנן דקיסרין אמרין עד ארבעה עשר יום א"ר יוסי בי ר' בון ויאות כלום מתמלאת פגימתה אלא עד י"ד יום הא כל י"ד יום צריך לברך בתפילה רבי יוסי בר נהוריא אמר מקדש ישר' מחדש חדשים ר' חייא בר אשי אמר מקדש ישראל וראשי חדשים שמואל אמר צריך לומר והשיאנו רב אמר צריך להזכיר בה זמן תני רב הושעיה והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים העובר בין הקברות מהו אומר בא"י מחיה המתים רבי חייא בשם רבי יוחנן ברוך נאמן בדברו ומחיה מתים רבי חייא בשם רבי יוחנן היודע מספרכם הוא יעורר אתכם הוא יגלה את העפר מעל עיניכם בא"י מחיה המתים רבי אליעזר בשם רבי חנינא אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם בדין וסילק אתכם בדין ועתיד להחיותכם בדין היודע מספרכם הו' יגלה עפר מעיניכ' ברוך מחיה המתים הה"ד במתי ישראל אבל במתי אומות העולם אומר בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם וגו' הרואה הקשת בענן אומר בא"י זוכר הברית רבי חייא בשם רבי יוחנן נאמן בבריתו וזוכר הברית רבי חזקיה בשם רבי ירמיה כל ימיו של רבי שמעון בן יוחי לא נראתה הקשת בענן רבי חזקיה בשם רבי ירמיה כן הוה רבי שמעון בן יוחי אומר בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב והיתה מתמלאה רבי חזקיה בשם רבי ירמיה כן הוה רבי שמעון בן יוחי אומר אני ראיתי בני העולם הבא ומעוטים הן אין תלתין אינון אנא וברי מנהון אין תרין אינון אנא וברי אינון רבי חזקיה בשם ר' ירמיה כך היה ר' שמעון בן יוחי או' יקרב אברהם מן גביה ועד גביי ואנא מיקרב מן גביי ועד סוף כל דרי ואין לא יצרף אחיה השילוני עמי ואנא מקרב כל עמא וכי מה ראו לסמוך בשורו' טובות לגשמי' ר' ברכיה בשם ר' לוי על שם מים קרים על נפש עייפה שמועה טובה מארץ מרחק וכמה גשמי' ירדו ויהא אדם צריך לברך ר' חייא בשם רבי יוחנן בתחילה כדי רביעה ובסוף כדי שיודחו פניה רבי ינאי בר ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש בתחילה כדי רביעה ולבסוף כדי שתשרה המגופה ויש מגופה נשרית אלא רואין אותה כאילו היא שרויה ר' יוסי בשם רב יהודה ור' יונה ור' יהודה בשם שמו' בתחילה כדי (דף יד ע"א) רביעה ולבסוף אפי' כל שהוא רבי יוסה בשם ר' זעירא להפסיק תענית נאמרה רבי חזקיה ורבי נחום ורב אדא ורב בימי הוון יתבין אמר רבי תנחום לרב אדא בר אבימי לא מסתברא לברכה נאמר אמר ליה הין אמר רבי חזקיה לרב אדא בר אבימי לא מסתברא להפסיק תענית נאמר אמר ליה אין אמר ליה למה אמרת ליה הין הכין אמר ליה בשיטת רבי אמר רבי מנא לרבי חזקיה מני רביה אמר ליה רבי זעירא אמר ליה ואנן אמרינן רבי יוסי בשם רבי זעירא להפסק תענית נאמרה רבי יהודה בר יחזקאל אמר אבא מברך על ירידת גשמים יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת ממנימען זו מזו כי יגרע נטפי מים כד"א ונגרע מערכך א"ר יודן ולא עוד אלא שהוא מורידן במידה שנ' ומים תיכן במידה ר' יוסי בר יעקב סלק מבקר' ר' יודן מגדליא עד דהוא תמן נחת מיטרא ושמע קליה אמ' אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת גומל טובה לחייבים אמר ליה הדא מנא לך אמר ליה הכין הוה רבי סימון מברך על ירידת גשמים וכמה גשמים ירדו ויהא בהן כדי רביעה מלא כלי מחזיק שלשה טפחים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בתחילה טפח ובשנייה שני טפחים ובשלישית שלשה טפחים תני רבי שמעון בן אלעזר אומר אין לך טפח יורד מלמעלה שאין הארץ מעלה כנגדו שני טפחים מאי טעמ' תהום אל תהום קורא לקול צינוריך ואמר רבי לוי המים העליונים זכרי' ותחתוני' נקבות מה טעם תפתח ארץ כנקבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר ויפרו ישע זו פריה ורבייה וצדקה תצמיח יחד זו ירידת הגשמים כי אני ה' בראתיו לכך בראתיה לתיקונו וליישובו של עולם רבי אחא תני לה בשם רבי שמעון בן גמליאל ולמה נקרא שמה רביעה שהיא רובעת את הארץ רבי חנינא בר יקא בשם רב יהודה שורשי חיטה בוקעין בארץ נ' אמה שורשי תאינה רכים בוקעין בצור תני רבי ישמעאל בן אלעזר אומר אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה אם כן מה יעשה שורשי חרוב מה יעשו שורשי שקמה אמר רבי חנינא אחת לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותו ומה טעמא אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה אמר ר' זעירא תני תמן ראה זול בא לעולם ושובע בא לעולם נהר מספיק למדינה אומר ברוך הטוב והמטיב אמרו לו מת אביו אומר ברוך דיין האמת מת והורישו אומר ברוך הטוב והמטיב

הלכה ג

בנה בית חדש וקנה כלים חדשים כו' אמר רבי חייא בר בא לא סוף דבר חדשים אלא אפילו שחקים כאילו הם חדשים לו רבי יעקב בר זבדי בשם רבי חייא בר אבא אמר קנה אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה ניתן לו אומר ברוך הטוב והמטיב ר' בא אבוה דרבי בא מארי בשם רבי אחא קנה אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה ניתן לו אומר ברוך הטוב והמטיב לבש בגדים אומ' ברוך מלביש ערומים העושה סוכה לעצמו אומ' ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשו' סוכה לאחרי' לעשות לו סוכה לשמו נכנס לישב בה אומר ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לישב בסוכה משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון אינו צריך לברך עליה עוד מעתה העושה לולב לעצמו אומר ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות לולב לאחר לעשות לולב לשמו כשהוא נוטלו אומר על נטילת לולב ואשר החיינו ומברך בכל שעה ושעה שהוא נוטלו העושה מזוזה לעצמו או' לעשות מזוזה לאחר לעשות מזוזה לשמו כשהוא קובעה או' ברוך אקב"ו על מצות מזוזה העושה תפילי' לעצמו כו' לאחר כו' כשהוא לובש אומר על מצות תפילין העושה ציצית לעצמו כו' לאחר כו' נתעטף כו' התורם והמעשר אומר ברוך אקב"ו להפריש תרומה ומעשר לאחר להפריש תרומה ומעשר לשמו השוחט צריך לומר בא"י אמ"ה אקב"ו על השחיטה המכסה אומר על כיסוי הדם המל צריך לומר ברוך אקב"ו על המילה אבי הבן אומר ברוך אקב"ו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו העומדים שם צריכין לומר כשם שהכנסתו לברית כן תכנסיהו לתורה ולחופה המברך צריך לומר ברוך אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשאירו שם וצאצאיו חתם באות ברית קודש על כן בשכר זאת אל חי חלקינו צורינו צוה להציל ידידות שאירינו משחת בא"י כורת הברית מצות אימתי מברך עליהן רבי יוחנן אמר עובר לעשייתן רב הונא אמר בשעת עשייתן אתיא דרב הונא כשמואל דאמר רבי יוסי בי ר' בון בשם שמואל כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן חוץ מתקיעה וטבילה ויש אומרים קידושין בבעילה אמר רבי יונה אית לך חוריי תפילין של יד עד שלא יחלוץ ושל ראש עד שלא ייבה לא ייבה מן דייבה הא ייבה שחיטה אימתי הוא מברך עליה רבי יוחנן אמר עובר לשחוט יוסי בן נהוראי אומר משישחוט למה שמא תתנבל שחיטתה מעתה משיבדוק הסימנין חזקת בני מעיים כשרים תני שחטה ונטלו הזאיבים מעיה כשירה וחושש שמא ניקבו רבי בא בשם רבנן דתמן בני מעים היא מתניתא יהודה בן פזי בחזקת כושר הלכה דבית ינאי אמר ביושבת על המשבר הא קודם כן יצלי על שם הנה כחומר ביד היוצ'

ר' בשם דבית ינאי עיקר עיבור' של דינה זכר היה מאחר שנתפללה רחל נעשית נקבה הדא היא ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה מאחר שנתפללה רחל נעשית נקבה

ואמר רבי יהודה בן פזי בשם דבית רבי ייני אמינו רחל (דף יד ע"ב) מנביאות הראשונות היתה אמרה עוד אחר יהיה ממני הדא הוא דכתיב יוסף ה' לי בן אחר בנים אחרים לא אמרה אלא עוד אחר יהיה ממני

היה בא בדרך מהו אומר בטוח אני שאין אלו בתוך ביתי הלל הזקן אומר משמועה רעה לא יירא

הלכה ד

נכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתכניסני לכרך זה לשלום ביציאתו אומר מודה אני לפניך ה' אלהי כו' בן עזאי אומ' מברך ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו בכניסתו הוא אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס אומר מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שנכנסתי לשלו' כן יהי רצון מלפניך שתוציאני מתוכו לשלו' כשיצא אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוצאני מכרך זה לשלום יצא אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני לשלום כן יהי רצון מלפניך שתוליכני לביתי לשלום או למקו' פלוני לשלום

הדא דאמר במדורה גוים אבל בישראל אין צריך לברך אם היה מקו' שהורגין שם אפילו במדורת ישר' צריך לברך

נכנס לבית הכסא מברך שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו בכניסתו מהו אומר כבוד לכם המכובדים משרתי קודש דרך ארץ הוא פנו דרך ברוך האל הכבוד כשהוא יוצא מהו אומר ברוך אשר יצר את האדם בחכמה נכנס למרחץ מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו בכניסתו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתצילני משריפת האש ומהיזק החמין ומן המפולת ואל יארע דבר בנפשי ואם יארע תהא מיתתי כפרה על כל עונותי ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא כשהוא יוצא אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהצלתני מן האור אמר רבי אבהו בד"א במרחץ שהיא ניסוקת אבל במרחץ שאין ניסוקת אינו אומר אלא מהיזק חמין בלבד רבי חלקיה ורבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי תפילת המרחץ אינה טעונה עמידה

הלכה ה

הלכה רבי ברכיה בשם רבי לוי על שם ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך על העליונה בנוהג שבעולם מלך בשר ודם יושב ודן כשהוא נותן דימוס הכל מקלסין אותו וכשהוא נותן ספקולה הכל מרננים אחריו למה ששטף בדינו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך לעליונה

רבי חונא בשם רבי אחא לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה לך ה' אזמרה אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא אם חסד אתה עושה עמי אשירה ואם משפט אתה עושה עמי אשירה בין כך ובין כך לה' אזמרה

אמר רבי תנחומא בן יהודה באלהים אהלל דבר בה' אהלל דבר בין על מדת הדין בין על מדת רחמי' אהלל דבר ורבנן אמרין כוס ישועו' אשא ובש' ה' אקרא צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא בין כך ובין כך ובשם ה' אקרא

אמר רבי יודן בן פילה הוא שאיוב אמר ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך כשנתן ברחמים נתן וכשלקח ברחמים לקח ולא עוד אלא כשנתן לא נמלך בברייה וכשלקח נמלך בבית דינו

אמר רבי אלעזר כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו בניין אב שבכולם וה' דיבר עליך רעה

עשה מאהבה ועשה מיראה עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע כי אתה אוהב ואין אוהב שונא עשה מיראה שאם באת לבעוט דע שאתה ירא ואין ירא מבעט

שבעה פרושין הן פרוש שיכמי ופרוש ניקפי ופרוש קיזאי פרוש מה הנכייה פרוש אדע חובתי ואעשנה פרוש יראה פרוש אהבה פרוש שיכמי טעין מצוותא על כיתפא פרוש ניקפי אקיף לי ואנא עביד מצוה פרוש קיזאי עבד חדא חובה וחדא מצוה ומקזו חדא בחדא פרוש מה הנכייה מאן דאית לי מהנא מנכי עבד מצוה פרוש אדע חובתי ואעשנה הי דא חובתה עבדית דאעביד מצוה כוותה פרוש יראה כאיוב פרוש אהבה כאברהם

אין לך חביב מכולם אלא פרוש אהבה כאברהם אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב דכתיב ומצאת את לבבו נאמן לפניך אמ' רבי אחא והפסיד אלא וכרות עמו הברית והחסד וגומר אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו בלבבו מאי טעמא ולבי חלל בקרבי

רבי עקיבה הווה קיים מיתדין קומי טונוס טרופוס הרשע רחתת ענתה דקרית שמע שרי קרי קרית שמע וגחך אמר ליה סבא אי חרש את אי מבעט בייסורין את אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא לא חרש אנא ולא מבעט בייסורין אנא אלא כל יומי קריתי פסוק זה והייתי מצטער ואומר אימתי יבואו שלשתן לידי ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך רחמתיה בכל לבי ורחמתיה בכל ממוני ובכל נפשי לא הוה בדיקה לי וכדון דמטת בכל נפשי והגיעה זמן קרית שמע ולא אפלגא דעתי לפום כן אנא קרי וגחך לא הספיק לומר עד שפרחה נשמתו

נחמיה עימסוני שימש את רבי עקיבא עשרים ושתים שנה ולמדו אתים וגמים ריבויין אכין ורקין מיעוטין אמר ליה מה הוא ההן דכתיב את ה' אלהיך תירא אמר ליה אותו ואת תורתו

הלכה תני המטיל מים הרי זה הופך פניו כלפי צפון המיסך את רגליו הרי זה הופך פניו כלפי דרום אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא דאמר מתניתא מן הצופים ולפנים רבי עקיבה אומר בכל מקום ובלבד מקום שאין שם כותל תני המסיך את רגליו לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב אלא לצדדין רבי יהודה אומר בשעת המקדש רבי יוסי אומר מן הצופים ולפנים רבי עקיבה אומר בכל מקום ובלבד במקום שאין בו כותל

(דף יד ע"ג) אמר רבי עקיבה נכנסתי אחרי רבי יהושע לראות המעשה אמר לו מה ראיתה אמר להן ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב ולא פירע עד שישב ולא ישב עד ששיפשף ולא קינח בימין אלא בשמאל אף שמעון בן עזאי היה או' כן נכנסתי אחר רבי עקיבה לראות את המעשה אמרו לו מה ראיתה כו'

תני לא יכנס אדם בהר הבית במנעלו ובאבק שעל רגליו ומעותיו צרורין בסדינו ואפונדתו עליו מבחוץ

מה טעם שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים רבי יוסי בר יהודה אומ' הרי הוא אומר ויבא עד לפני שער המלך כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק אמ' לפני ליחה סרוחה כן על אחת כמה וכמה לפני שער המקו'

לא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר מה אם נעילה שהיא של כבוד את אומר אסור רקיקה שהיא של ביזיון לא כל שכן תני לא היו עונין אמן בבית המקדש מה היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד מניין שלא היו עונין אמן במקדש ת"ל קומו ברכו את ה' וגו' מנין על כל ברכה וברכה ת"ל ומרומם על כל ברכה ותהילה

א"ר יהושע דרומיא שלשה דברים גזרו בית דין שלמטן והסכים בית דין שלמעלן עמהן ואילו הן חרמה של יריחו ומגילת אסתר ושאילת שלום בשם חרמה של יריחו חטא ישראל ולא יהושע גזר אלא מלמד שהסכימו בית דין שלמעלה עמהן מגילת אסתר קיימו וקיבלו וגו' רב אמר וקבל כתיב מלמד שהסכימו ושאילת שלום בשם והנה בועז בא מבית לחם ומנין שהסכימו בית דין שלמעלה עמהן תלמוד לומר וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל רבי אבון בשם ר' יהושע בן לוי אף המעשרות שנאמר הביאו את כל המעשר וגו'

מהו עד בלי דיי רבי יוסי בר שמעון בר בא בשם ר' יוחנן דבר שאי אפשר לו לומר דיי הוא ברכה ר' ברכיה ור' חלבו ורב אבא בר עילאי בשם רב עד שייבלו שפתותיכם מלומר דיינו ברכו' דיינו ברכו'

אל תבוז כי זקנה אמך א"ר יוסי בר בון אם נתיישנו דברי תורה בפיך אל תבזה עליהן מה טעמא ואל תבוז כי זקנה אמך אמר רבי זעירא אם נזדקנה אומתך עמוד וגודרה כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישר' לפעמי רגלים הה"ד ועלה האיש ההוא מעירו וגו'

עת לעשות לה' הפרו תורתך רבי (דף יד ע"ד)נתן מסרס קראי הפרו תורתך עת לעשות לה' רבי חלקיה בשם רבי סימון העושה תורתו עתים הרי זה מיפר ברית מה טעמא הפרו תורתך עת לעשות לה' תני רבי שמעון בן יוחי אומר אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר כולם מה טעמא הפרו תורתך עת לעשות לה'

הלל הזקן היה אומר בשעה דמכנשין בדר ובשעה דמבדרין כנוש וכן היה הלל אומר אם ראית את התורה שהיא חביבה על ישראל והכל שמיחין בה בדר ואם לאו כנוש

אמר רבי אלעזר מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום כך כל אדם שבישראל צריך ליגע בתורה בכל שעות שביום רבי יונה בשם רבי יוסי בן גזירה כל פיטטיא בישין ופיטטיא דאוריתא טבין כל כדבייא טבין וכדבייא דאוריתא בישין

אמר רבי שמעון בן לקיש במגילת חסידים מצאו כתוב יום תעזביני ימים אעזבך לשנים שיצאו אחד מטיבריא ואחד מציפורין ופגעו זה בזה בחדא משכנא לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה מיל נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין ואשה שהיתה יושבת וממתנת לאיש כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו כיון שהפליג דעתו ממנה היא היתה הולכ' ונישא' לאח'

תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם מישראל שאין המצות מקיפות אותו תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו הוא שדוד אמר שבע ביום היללתיך על משפטי צדקך וכן הוא אומר חונה מלאך ה' סביב ליריאיו ויחלצם נכנס למרחץ ראה את עצמו ערום אמר אוי לי שאני ערום מן המצות כיון שהביט במילה שלו התחיל לקלס להקב"ה למנצח על השמינית מזמור לדוד

אמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם מה טעם וכל בנייך לימודי ה' ורב שלום בנייך

הדרן עלך הרואה וחסלת מסכת ברכות

[1] הטקסט לפי דפוס וניציאה. גופן מודגש מציין קטע הלכתי וגופן רגיל אגדה.