מגילת חסידים
המושג מופיע בירושלמי ובמקבילה. עלי תמר סבור רש"י מסכת שבת דף ו עמוד ב
מגילת סתרים - שהסתירוה מפני שלא ניתנה ליכתוב, וכששומעין דברי יחיד חדשים שאינן נשנין בבית המדרש, וכותבין אותן שלא ישתכחו - מסתירין את המגילה.
מגלת חסידים: או משנת חסידים, ונקראת כן ע״ש מילי דחסידי דכתיבי בה (עי׳ ב״ק ל׳.), ורש״י בפ׳ עקב על פסוק והיה אם שמוע כתב: וכתוב במגלה סתם והיא מגילת חסידים, ובספרי פיסקא מ״ח וילקוט רמז תתע"ג נכתב בטעות מגלת סתרים. בפי׳ הרשב״א (שם) אומר: כן שנויה באגדת (במדרש) שמואל, במגילת חסידים מצאו כתוב אם תעזבנה יום יומים תעזבך, ובירושלמי תרומות סוף פ׳ האשה וב״ר פצ״ד מייתי לה בשם משנת חסידים. וכן כתוב בבן סירא (כ״ח ה׳). וכנראה היה ספר חסידים כולל מוסר ודרך ארץ דברי חכמה ומילי דחסידות, ואבד באורך הזמן וטלטול הגלות.