עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 89

 

מקבילות

ירושלמי סוכה פ"ג הי"ב דף נג ע"א עמ' 648

ירושלמי מגילה פ"א ה"ט דף עב ע"א עמ' 752

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

תוספות חולין מט ע"א (בשינויים)

אור זרוע א', הלכות סעודה סימן קצג, ד"ה תנו רבנן.

 

סוגה

מדרש, סיפור

 

עיון קצר באגדה

רבי תנחומא קבע: 'אם בירכך גוי ענה אחריו אמן', ואת דבריו מבסס במדרש: 'בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים ...' (דברים ז' י"ד).[1] בסמוך להלכתו מובא סיפור על רבי ישמעאל.

רבי ישמעאל[2] אינו משיב 'אמן' לא על ברכתו של גוי המופנית אליו ולא על קללתו, אלא אומר: 'כבר מילתך אמורה'. לתמיהת תלמידיו על תשובתו הזהה הן לברכה הן לקללה ענה: '... אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ' (בראשית כ"ז כ"ט). וכוונתו, שהמברכים והמקללים עשו זאת במציאות שהובטחה ליעקב בברכת אביו, וניתן להבין מתשובתו כי המברכים יבורכו והמקללים יקוללו.[3]

בדברים משתקפת תפיסה כי המברך או המקלל את האדם דבריו מופנים גם כלפי האל, לכן האל יגיב כלפיו ויברך או יקלל אותו.

---

[1] על פי פשוטו של מקרא, האל מברך את ישראל שיהיה מבורך על ידו מכול העמים, אם ישמור את תורתו.

במקבילה בתוספתא נאמר 'גוי המברך בשם עונין אחריו אמן...', ואין לה משענת המדרשית.

[2] תנא בן הדור השלישי או בן הדור החמישי.

[3] בעל מראה פנים מתלבט בהבנת המחלוקת בין התלמידים לרבי ישמעאל ומציע הסבר שונה.